במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית, מתן טיפול ב-Tofacitinib (קסלג’אנז) בשילוב עם קורטיקוסטרואידים שיפר את התגובה לטיפול והפחית את הצורך בטיפול הצלה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול תוך-ורידי בקורטיקוסטרואידים מהווה את הטיפול העיקרי בחולים המאושפזים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית. עם זאת, 30-40% מהחולים עמידים לטיפול בסטרואידים ולכן הם ביקשו לבחון אם הוספת Tofacitinib לקורטיקוסטרואידים משפרת את התגובה לטיפול בחולים אלו.
במחקר החד-מרכזי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, נכללו מבוגרים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית, אשר חולקו באקראי לקבלת Tofacitinib (10 מ”ג שלוש פעמים ביום) או פלסבו תואם למשך שבוע, תוך המשך טיפול תוך-ורידי בקורטיקוסטרואידים (הידרוקורטיזון במינון 100 מ”ג כל 6 שעות).
התוצא העיקרי היה התגובה לטיפול (ירידה של מעל 3 נקודות במדד Lichtiger Index ומדד אבסולוטי קטן מ-10 נקודות לאורך יומיים עוקבים ללא צורך בטיפול הצלה) לאחר שבעה ימים. התוצא המשני העיקרי היה הסבירות המצטברת לדרישה להתחלת טיפול ב-Infliximab או כריתת מעי גס בתוך 90 ימים מהקצאה אקראית.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 104 חולים לקבוצת טיפול (53 בזרוע Tofacitinib ו-51 בזרוע פלסבו).
לאחר שבעה ימים, שיעורי תגובה לטיפול עמדו על 83.01% בקרב חולים בזרוע Tofacitinib (44 מבין 53 חולים), בהשוואה לשיעורי תגובה של 58.2% בזרוע הפלסבו (30 מבין 51 חולים) עם יחס סיכויים של 3.42 (רווח בר-סמך 95% של 1.37-8.48).
הצורך בטיפול הצלה לאחר שבעה ימים היה קטן יותר בזרוע הטיפול ב- Tofacitinib (יחס סיכויים של 0.27, רווח בר-סמך 95% של 0.09-0.78). הסבירות המצטברת להידרש לטיפול הצלה לאחר 90 ימים עמד על 0.13 בקרב חולים בזרוע הטיפול ב- Tofacitinib לעומת 0.38 באלו בזרוע הפלסבו (p=0.003).
מרבית תופעות הלוואי משנית לטיפול היו בדרגה קלה. חולה אחד שטופלו ב- Tofacitinib פיתח תרומבוזיס של סינוס ורידי דוראלי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים במשלב Tofacitinib עם קורטיקוסטרואידים בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!