immunodeficiency

האם הפחתת צריכת מלח עלולה להיות מסוכנת? (מתוך אתר Medscape)

הגבלת נתרן הינה אחת ההמלצות התזונתיות הנפוצות ומומחים רבים ממליצים על הפחתת צריכת מלח על-מנת להשיג מטרה זו. עם זאת, אין קונצנזוס באשר לשאלה עד כמה להגביל את צריכת הנתרן והאם הפחתת צריכת מלח עלולה לגרום נזק.

עם הזמן, הרגלי התזונה של האדם השתנו וכיום אין מחסור מלח בסביבה בארצות הברית. סקר ארצי אחד מצא כי הצריכה התזונתית של מלח עולה על 3,600 מ”ג ביום במבוגרים בארצות הברית. למרות שאיגודים מדעיים מובילים מאוחדים בהמלצה להגביל את צריכת המלח, ישנם הבדלים בכל הנוגע לסף צריכת נתרן המומלץ. לדוגמא, ה-CDC ממליץ על צריכה יומית של נתרן של עד 2,300 מ”ג, איגוד הלב האמריקאי הפחית את הסף ל-1,500 מ”ג וארגון הבריאות העולמי קבע סף באמצע של 2,000 מ”ג ביום.

מובן כי הגבלת נתרן בתזונה תפחית לחץ דם. סקירה שכללה 185 מחקרים מצאה כי הפחתה צריכה ממוצעת של נתרן בתזונה מ-11.5 גרם ביום ל-3.8 גרם ביום לוותה בירידה ממוצעת של 5.5 מ”מ כספית בלחץ הדם סיסטולי וירידה של 2.9 מ”מ כספית בלחץ דם דיאסטולי בחולים עם יתר לחץ דם.

דיאטה עם צריכת נתרן נמוכה מלווה בשיפור כמעט ליניארי בלחץ הדם, בהשוואה לדיאטה עם צריכה מתונה או גבוהה של נתרן. דיאטה דלת-נתרן מלווה בשיפור כמעט ליניארי בלחץ הדם, בהשוואה לדיאטה עם צריכת נתרן מתונה או גבוהה. מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה וכללה 85 מחקרים באיכות גבוהה אישרה את הקשר הליניארי בין הפחתת צריכת נתרן בתזונה ובין ירידה בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי.

עם זאת, הנתונים בכל הנוגע להשפעה של הפחתת צריכת נתרן על תוצאות קרדיווסקולאריות אינם כה ברורים.

מחקר תצפיתי בחן את ההשפעות של הגבלת נתרן על אירועים קרדיווסקולאריים בשני מדגמים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. הם זיהו עקומת בצורת J בין צריכת נתרן מתחת ל-3 גרם ביום ובין עליה באירועים קרדיווסקולאריים.

בדומה, מחקר PURE מצא קשר בין צריכת נתרן של פחות מ-3 גרם ביום ובין עליה באירועים קרדיווסקולאריים. מרבית המשתתפים במחקר הנ”ל לא סבלו ממחלות לב וכלי דם ברקע.

למעלה מ-90% מהנתרן בתזונה מופרש בשתן, כך שדגימת שתן יכולה לסייע בהגדרת צריכת נתרן. הבעיה עם שני המחקרים התצפיתיים נוגעת לשימוש בדגימת שתן יחידה להערכת הפרשת הנתרן לאורך 24 שעות באמצעות נוסחת Kawasaki, גישה אשר זכתה לביקורות ואינה נפוצה בשימוש קליני.

מחקר Trials of Hypertension Prevention, אשר התבסס על ממוצע של 3-7 איסופי שתן לאורך 24 שעות להערכת צריכת נתרן, לא מצא עקומה בצורת J ובמקום זאת זיהה ירידה משמעותית באירועים הקרדיווסקולאריים, גם בטווח התחתון של צריכת נתרן (1,500 מ”ג ביום).

בסקירת Cochrane, הגבלת צריכת נתרן בתזונה לוותה בהפעלה נוירו-הורמונאלית, עם עליה ברמות רנין, אלדוסטרון, נוראדרנלין ואדרנלין, אשר בתיאוריה עלולה להוביל לנזק קליני. אחד המחקרים מצא כי צריכת נתרן יומית של פחות מ-1 גרם לוותה ברמות הגבוהות ביותר של רנין ואלדוסטרון שתועדו אי פעם. עם זאת, החולים לא היו בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.

חולים עם אי-ספיקת לב עלולים להיות בסיכון גבוה במיוחד להפעלה נוירו-הורמונאלית ועלו שאלות באשר להמלצה להגביל צריכת נתרן.

במחקר מאיטליה שכלל 232 חולי אי-ספיקת לב עם ירידה במקטע פליטה, המשתתפים חולקו לדיאטה עם 2.7 גרם נתרן ביום או לדיאטה קפדנית יותר עם צריכת נתרן יומית של עד 1.8 גרם ביום. בקרב אלו שהקפידו על צריכת נתרן ליבראלית יותר תועדו רמות BNP נמוכות יותר, כמו גם שיעור נמוך יותר של אשפוזים חוזרים ותמותה, בהשוואה לאלו בקבוצת הגבלת נתרן הדוקה יותר.

במחקר דומה, בחולים עם אי-ספיקת לב תחת הגבלת נתרן תועדו רמות גבוהות יותר של רנין, אלדוסטרון וציטוקינים דלקתיים, כמו גם שכיחות גבוהה יותר של אשפוזים חוזרים, בהשוואה לאלו שצרכו נתרן בכמות סטנדרטית.

לכל המחקרים הללו יש מגבלות שונות, אך באופן תיאורטי, ייתכן כי הגבלת מלח תוביל להפעלה נוירו-הורמונאלית, אשר עשויה להיות מפצה תחילה בחולי אי-ספיקת לב לשמירה על זילוח איברים; עם זאת, עם הזמן הפעלה זו עלולה להיות לא-תואמת ולהוביל לפרוגנוזה גרועה יותר ופגיעה באיברי מטרה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה