Menopause

גיוס המיקרוביום למלחמה כנגד גידולים ממאירים (מתוך כנס ה-AACR)

במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AACR (American Association for Cancer Research) דיווחו חוקרים כי חיידקי מערכת עיכול מסוימים עשויים להפחית את היעילות של טיפול קרינתי כנגד מחלות ממאירות, אך מתן טיפול בונקומיצין כנגד חיידקים אלו עשוי להביא לנסיגה בהשפעה זו.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם שינויים בהרכב החיידקים במערכת העיכול עשוי להשפיע על התגובה לטיפול קרינתי. במטרה לבחון את הנושא, הם חקרו מודלי עכברים עם מלנומה.

החוקרים התירו לגידולי B16-OVA לגדול למשך 9-12 ימים, לאחר מכן נתנו מנת קרינה יחידה של 21 Gy לאחד הגידולים, אך לא לכולם. במקביל למתן הקרינה, החוקרים החלו בטיפול פומי בונקומיצין בחלק מהחיות.

מהנתונים עלה כי הטיפול האנטיביוטי הגביר משמעותית את ההשפעה של הקרינה באזור המוקרן ולווה בנסיגה של גידולים מרוחקים. ההשפעות של הטיפול המשולב על נפח הגידול היו גדולות יותר משמעותית מההשפעות של כל טיפול בנפרד. מאחר ושינוי הרכב המיקרוביום של מערכת העיכול הגביר את ההשפעות של טיפול קרינתי הן מקומית והן באזורים מרוחקים, החוקרים סיכמו וקבעו כי מוות תאי אימונוגני עשוי להיות מעורב בהשפעות המקומיות והמרוחקות של טיפול קרינתי.

החוקרים מצאו כי בגידולים מעכברים שטופלו בקרינה עם ונקומיצין תועד מספר גדול יותר משמעותית של תאי T CD8+ ספציפיים, בהשוואה לגידולים שלא טופלו או גידולים שטופלו בונקומיצין בלבד או בקרינה בלבד. מאחר ונוגדנים הפוגעים בהכרת חלבוני MHC Class I ע”י תאי T העלימו את ההשפעה, ברור כי ישנה חשיבות רבה להכרת אנטיגנים.

ידוע כי Interferon-Gamma (IFN-Gamma) משחק תפקיד מרכזי בהתמיינות ובתפקוד של תאי CD8+ בתגובה חיסונית כנגד גידול. החוקרים מצאו כי רמות רנ”א שליח של IFN-Gamma היו מוגברות משמעותית בקבוצת הטיפול המשולב, בהשוואה לרמות שתועדו באלו שטופלו בונקומיצין בלבד או בקרינה בלבד. המסקנה של החוקרים הייתה כי IFN-Gamma נדרש להגברת ההשפעה של קרינה על פעילות מערכת החיסון כנגד הגידול.

כאשר החוקרים חזרו על הניסוי במודל חיות עם גידול ריאתי, תועדו תוצאות דומות.

ממצאי המחקר מעידים כי ונקומיצין מגביר משמעותית את ההשפעה מעכבת גידול של טיפול קרינתי מקומי, עם השפעות גם באתרים מרוחקים וכי ההשפעות הסינרגיסטיות תלויות ב-IFN-Gamma תאי CD8+.

מדובר בממצאים מבטיחים העשויים להוביל לפיתוח גישות חדשות אשר ישפרו את התגובה לטיפול קרינתי.

מתוך כנס ה-AACR

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני לטיפול באוסטיאומיאליטיס של החוליות (J Bone J Surgery)

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני לטיפול באוסטיאומיאליטיס של החוליות (J Bone J Surgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Bone and Joint Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות ניתוחית הובילה לשיעורים נמוכים יותר משמעותית של כשלון טיפול, בהשוואה לטיפול שמרני בחולים עם אוסטיאומיאליטיס של החוליות. יתרה מזאת, טיפול שמרני הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לחיזוי כישלון טיפול. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את ההבדלים […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את אישור Fam-Trastuzumanb-Deruxtecan (אנהרטו) למבוגרים עם גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 גרורתיים או לא-נתיחים, ללא טיפול חליפי משביע רצון לאחר טיפול סיסטמי קודם. התכשיר כבר מאושר לשימוש כנגד מספר סוגי ממאירויות, כולל חלק מהנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 גרורתי או לא-נתיח, כמו גם מבוגרים עם אדנוקרצינומה […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה