Nutritional/Metabolic

ד”ר הרמן בהרצאתה בכנס האיגוד הפנימי: ”שילוב נכון ומותאם אישית של טיפול תרופתי ביחד אורח חיים נכון עשויים לעצור את מגיפת ה-diabesity ”

הרצאתה של ד”ר אילנה הרמן (בתמונה)”מגפת הסוכרת וההשמנה – שינוי הפרדיגמה הטיפולית” מתוך הכנס הרבעוני בספטמבר האחרון של האיגוד לרפואה פנימית סקרה את המגיפה המשולבת של diabesity והמגמות המדאיגות שלה בכל העולם.

ד”ר הרמן הדגישה גם את הנזקים הנוספים של ההשמנה, ובעיקר ההשמנה הבטנית המרכזית, בגרימה לכבד שומני, כליה שומנית ועוד, וזאת אף מעבר לעלייה בסיכון לסוכרת ומחלות לב וכלי דם.

הפתרון של ניתוח בריאטרי להשמנת יתר חולנית הוכיח עצמו גם בהפחתת תחלואה ותמותה. אין ספק לכן לדעת הרמן שלהפחתת משקל בחולי סוכרת יש חשיבות קריטית בניהול המחלה. המחקרים מראים שגם ירידה מתונה במשקל תהיה משמעותית מבחינת הפחתת סיכון קרדיווסקולרי ותמותה בחולי סוכרת, מדגישה הרמן. כמו כן, הוסיפה הרמן,  מניתוח המחקרים הגדולים שנעשו בחולי סוכרת, גם הסיבוכים המיקרווסקולרים נמצאים בשכיחות גבוהה יותר בקרב שמנים.  

לכן אחד מיעדי הטיפול בסוכרת חייב לדעת הרמן להיות גם שמירה או אף ירידה במשקל, ולא להתמקד רק בשאלת איזון הסוכרת כפי שהיה מקובל בעשורים האחרונים.

מבחינת השפעות הטיפולים התרופתיים של הסוכרת, מסבירה הרמן, ידוע שמטפורמין אינו משפיע על המשקל, אינסולינים גורמים לעלייה במשקל, ו-GLP-1 מפחיתים במשקל. יש לזכור היא מציינת,  שלאינקרטינים יש גם השפעה חיובית מבחינת רמת הגלוקגון. בנוסף, מדגישה הרמן שלאינטקרטינים יש השפעות חיוביות על מקטע פליטה, והתפקוד האנדותלי, אך יש לזכור שאין עדיין תוצאים קליניים לטיפול זה.

בהתייחסה באופן ספציפי ל”ויקטוזה” , ציינה הרמן את ההשפעה החיובית (הפחתה של כ-3 ק”ג) שנמצאה בתרופה על משקל הגוף , כשחלק משמעותי מהחולים מצליחים להשיג ירידה של 7-8 ק”ג.

מימצא מעניין נוסף שהרמן ציינה הוא שבמחקר שבחן שימוש מוקדם ב”ויקטוזה” כטיפול בהשמנת יתר, נמצאה ירידה יפה ויציבה במשקל, כשחצי מהמטופלים מפחיתים מעל 5 ק”ג, ובנוסף גם ירידה בלחץ דם (עם עלייה קלה בדופק), ושיפור ב-HDL-C . כתוצאה מכך גם שיעור התפתחות הסוכרת היה נמוך יותר בקרב המטופלים בויקטוזה.

השאלה המרכזית לדיון,  לדעת הרמן, היא מהו הטיפול הנכון בחולי סוכרת לאחר מיצוי הטיפול במטפורמין ? לדעת הרמן, למטופל השמן ה-GLP-1 צריך להיות הטיפול שבא לאחר מטפורמין. בסופו של דבר יזדקקו מרבית המטופלים לאינסולין בגלל האופי הפרוגרסיבי של המחלה, מסבירה הרמן, ויש לזכור שאינסולין NPH או גלרג’ין (לנטוס) גורם לעלייה במשקל הגוף. לעומת זאת אינסולין דטמיר (לבמיר) אינו גורם לעלייה במשקל. לכן, שיקול המשקל צריך להילקח בחשבון לדעתה גם בשלב של בחירת האינסולין המתאים לחולה.

לאור התכונות המשלימות של GLP-1 ואינסולינים, עלתה השאלה מדוע לא לשלב ? ואכן, הרמן הציגה מחקר שבחן שילוב של אינסולין ו-GLP-1 (לבמיר וויקטוזה) : נמצאה אכן שיפור ברמות A1C ללא עלייה במשקל, ועם שיעור נמוך של היפוגליקמיה, כך שמדד תוצאתי משולב הציג  תוצאה טיפולית טובה. (הרמן העירה כי יש לזכור שאין עדיין רישום פורמלי להתוויה לטיפול משולב של אינסולין ו-GLP-1 ושימוש כזה הוע עדיין בחזקת off lable).

לסיכום, הדגישה הרמן, את החשיבות של השינוי בסגנון החיים ביחד עם הטיפולים התרופתיים, ואת הצורך בהתאמה האישית של הטיפול לחולים בהתאם למאפיינים הספציפיים של כל אחד.

להאזנה וצפייה להרצאה המלאה – נא להקליק כאן 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה