במאמר שפורסם בכתב העת Osteoporosis International מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של היפוקלצמיה על-רקע טיפול ב- Denosumab(פרוליה), אם כי אירועי היפוקלצמיה חמורה הם נדירים, כאשר אי-ספיקת כליות והמצב התזונתי הם מנבאים חשובים לסיבוך זה.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את שיעורי הימצאות היפוקלצמיה לאחר זריקות Denosumab בתנאי עולם-אמיתי שכלל חולים שהיו במעקב סדיר אחר רמות סידן לאורך עד 7.5 שנות טיפול.
מטרת המחקר הייתה לבחון את השכיחות של אירועי היפוקלצמיה לאחר מתן Denosumab ואת גורמי הסיכון לסיבוך זה בחולים שהיו במעקב שגרתי אחר רמות סידן יוני לאחר כל מנה.
המחקר התצפיתי, רטרוספקטיבי, כלל חולים שהיו במעקב שגרתי עם מדידות רמות סידן לפני ואחרי זריקת Denosumab (בתוך 31 ימים לאחר הזריקה) במהלך התקופה שבין 2011 ועד 2020.
המחקר כלל 1,096 זריקות Denosumab ב-242 חולים (1-15 זריקות לכל מטופל), בגיל ממוצע של 74 שנים, רובם הגדול היו נשים (88% נשים).
אירועי היפוקלצמיה לאחר זריקה תועדו לאחר 6.3% מכלל הזריקות (4.6% אירועי היפוקלצמיה קלה, 0.6% אירועי היפוקלצמיה בינונית ו-1.1% אירועי היפוקלצמיה חמורה) וללא תלות במספר זריקות הטיפול ב- Denosumab (שיעור אירועי היפוקלצמיה נע בין 3% עד 8%).
גורמי סיכון להיפוקלצמיה כללו מין זכר, אי-ספיקת כליות חמורה, היפוקלצמיה לפני זריקת Denosumab, היפומגנזמיה, היפופוספטמיה ורמות לא-מספקות של ויטמין D. יתרה מזאת, גיל מבוגר לא נקשר עם סיכון מוגבר להיפוקלצמיה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי היפוקלצמיה על-רקע Denosumab הינה תופעת לוואי נפוצה, המתפתחת ללא תלות במספר הזריקות. עם זאת, היפוקלצמיה חמורה היא סיבוך נדיר, כאשר אי-ספיקת כליות חמורה ומצב תזונתי הם מנבאים חשובים. הערכת רמות מגנזיום ופוספט בדם עשויה לסייע בהערכת הסיכון לפני הטיפול, אם כי דרושים מחקרים נוספים לאישור התוצאות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!