במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי הסיכון לחמצת סוכרתית גבוה יותר עם טיפול במעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter) לעומת מעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase) וסולפוניל-אוריאה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי SGLT-2 ובין חמצת סוכרתית לעומת טיפול במעכבי DPP-4 וסולפוניל-אוריאה בחולים עם סוכרת מסוג 2. הם השלימו מחקר עוקבה שכלל שתי השוואות: מעכבי SGLT-2 לעומת מעכבי DPP-4; מעכבי SGLT-2 לעומת סולפוניל-אוריאה. התוצא העיקרי היה אבחנה של חמצת סוכרתית בעת הקבלה לאשפוז בבית חולים.
המדגם הראשון כלל 85,125 חולים תחת טיפול במעכבי SGLT-2 ומספר דומה של מטופלים במעכבי DPP-4, כאשר שיעורי היארעות חמצת סוכרתית עמדו על 6.0 מקרים ל-1,000 שנות-אדם עם מעכבי SGLT-2, בהשוואה ל-4.3 מקרים ל-1,000 שנות-אדם עם מעכבי DPP-4.
המדגם השני כלל 72,436 מטופלים במעכבי SGLT-2 ומספר דומה של מטופלים בסולפוניל-אוריאה, כאשר שיעורי היארעות חמצת סוכרתית עמדו על 6.3 מקרים ל-1,000 שנות-אדם עם מעכבי SGLT-2, לעומת 4.5 מקרים ל-1,000 שנות-אדם עם סולפוניל-אוריאה.
מניתוח סטטיסטי עלה כי השימוש במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון גבוה יותר לחמצת סוכרתית לעומת מעכבי DPP-4 (יחס סיכון מתוקן של 1.63, רווח בר-סמך 95% של 1.36-1.96) וסולפוניל-אוריאה (יחס סיכון מתוקן של 1.56, רווח בר-סמך 95% של 1.30-1.87).
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור הממצאים לפיהם מעכבי SGLT-2 מלווים בסיכון גבוה יותר לחמצת סוכרתית, בהשוואה למעכבי DPP-4 וסולפוניל-אוריאה, על רופאים לקחת בחשבון את הסיכון לסיבוך זה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!