Pulmonary IPF & Other

מה בין מדד מסת הגוף ובין התגובה לטיפול בחולים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי (Chest)

במאמר שפורסם בכתב העת Chest מדווחים חוקרים מארצות הברית כי בחולים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי, באלו עם עודף-משקל והשמנת-יתר תועד מרחק הליכה בשש דקות קצר יותר ומדד תפקודי גרוע יותר, בהשוואה לחולים עם משקל תקין. מדד מסת גוף גבוה לא השפיע על התגובה לטיפול מבחינת מרחק הליכה בשש דקות, אך הפחית את התגובה לטיפול של המדד התפקודי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נפוצה יותר ויותר בחולים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי אך מלווה בהישרדות טובה יותר, מגמה שתמכה בפרדוקס ההשמנה בחולים אלו. לא ידוע אם ניתן לייחס את השיפור בתוצאות לתועלת רבה יותר של טיפולים כנגד יתר לחץ דם עורקי ריאתי בחולים עם השמנה.

החוקרים אספו נתונים אודות משתתפים במחקרים שונים והשלימו מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו בשלב III להערכת טיפולים כנגד יתר לחץ דם עורקי ריאתי שהוגשו לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי בין השנים 2000 עד 2015. התוצאים העיקריים כללו את השינוי במרחק הליכה בשש דקות ומדד תפקודי לפי ארגון הבריאות העולמי.

המחקר כלל 5,440 משתתפים מ-17 מחקרים. באלו עם עודף-משקל או השמנת-יתר תועד מרחק הליכה בשש דקות שהיה קצר יותר, לצד סיכון גבוה יותר למדד תפקודי III או IV לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי. הטיפול לווה בעליה של 27.01 מטרים במרחק הליכה בשש דקות (רווח בר-סמך 95% של 21.58-32.45 מטרים) וסיכוי נמוך יותר למדד תפקוד גרוע יותר (יחס סיכויים של 0.58, רווח בר-סמך 95% של .0.48-0.70).

לכל עליה של 1 ק”ג/מ2 במדד מסת הגוף, מרחק ההליכה בשש דקות פחת ב-0.66 מטרים (p = 0.07); לא תועדה השפעה משמעותית של מדד מסת הגוף על מרחק הליכה בשש דקות. לא תועד קשר בין מדד מסת הגוף ובין המדד התפקודי בתום המעקב; עם זאת, מדד מסת גוף גבוה יותר הפחית את התגובה לטיפול כך שכל עליה של 1 ק”ג/מ2 במדד מסת הגוף לוותה בעליה של 3% בסיכון למדד תפקודי גרוע יותר (יחס סיכויים של 1.03, p=0.06).

החוקרים קוראים לכלול במחקרים להערכת יתר לחץ דם עורקי ריאתי משתתפים בכל קבוצות המשקל במטרה לאפשר הערכה של הטיפול בקבוצות שונות.

Chest. 2022 Mar 2

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Benralizumab (פסנרה) לטיפול באסתמה חמורה בילדים בגילאי 6-11 שנים, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת אסטרה-זנקה. הטיפול בפסנרה אושר לראשונה בשנת 2017 כטיפול אחזקה נוסף במקרים של אסתמה אאזנופילית חמורה בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה. האישור למתן הטיפול לילדים בגילאי 6-11 שנים מבוסס על […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה