Renal Failure

זיהומי CMV מעלים סיכון לתסחיפים אחרי השתלת כליה (Transplantation)

מחקר חדש מוצא כי זיהום CMV אקוטי עלול להגדיל את הסיכון להיווצרות תסחיפים בורידים (VTEs) בחולים העוברים השתלת כליה, שכבר מצויים בסיכון מוגבר להיווצרות VTEs בעקבות ההשתלה.

20%-60% ממושתלי הכליה (RTRs) חווים זיהום אקוטי ב-CMV. מחקרים מראים כי ל-CMV אפיניות לתאי אנדותל, וכי זיהום פעיל עלול לשנות את תכונות האנטי-קואגולציה של אנדותל כלי הדם ולהקנות לא תכונות של עידוד קרישה. אולם, תפקידו של זיהום CMV אקוטי בהתפתחות VTE בקרב RTRs לא נחקר בעבר.

בכדי לבדוק את הקשר האפשרי בין CMV ו-VTE, בדקו החוקרים את מצב ה-CMV ונוכחות VTE בקרב 218 חולים שעברו השתלת כליה במרכז רפואי בצרפת.

ב-77% מהחולים הופיע זיהום CMV אקוטי אחרי ההשתלה; ב-13 מהחולים התפתחה פקקת של הורידים העמוקים או תסחיף ריאתי. 7 מתוך 13 חולים אלה, נמצאו באפיזודה של זיהום CMV אקוטי כאשר התרחש המאורע התסחיפי. לכן, שיעור הופעת  ה-VTE בקרב חולים שסבלו מזיהום CMV היה 9%, לעומת 4.2% בקרב חולים שלא סבלו מן הזיהום.

 7 החולים שסבלו מזיהום CMV בו-זמנית עם התפתחות VTE קיבלו טיפול אינדוקטיבי מדכא חיסון בגלובולין פולי-קלונלי אנטי-תימוציטי או בנוגדן אנטי-CD25, לפני ביצוע הניתוח. לאחר הניתוח הומשך במתן נוגי קרישה למשך 5 ימים. ה-VTE התפתח 4-35 שבועות לאחר ביצוע ההשתלה, ורק אחד מתוך שבעת החולים שבהם הוא התפתח סבל בעבר מארוע תסחיפי. באף אחד מחולים אלו לא נמצאו גורמי סיכון גנטיים או ניתוחיים להתפתחות VTE.

החוקרים מסכמים כי מחצית ממושתלי הכליה שאושפזו במרכז בשל אורע תסחיפי סבלו בו-זמנית מזיהום CMV אקוטי. לטענתם, תצפית זו מעידה על מעורבותו של CMV בהתפתחות פקקת ורידים בתת-קבוצה של מושתלי כליה, דבר המצביע על קשר סיבתי פוטנציאלי.

הם מוסיפים כי במידה ויוכח קיומו של קשר סיבתי זה, תוכל סריקה שגרתית להימצאות זיהום CMV אקוטי להיות מומלצת במושתלים המפתחים תסחיפים.

Transplantation 2004 Feb 27;77:4:597-9.

לידיעה ב-doc’s guide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה