ממחקר חדש עולה ששימוש באנזים הרקומביננטי carboxypeptidase-G2 (CPDG2) מביא לירידה מהירה ומשמעותית יותר בריכוז של מטוטרקסט בפלסמה בהשוואה לטיפול באמצעות דיאליזה, בחולים עם אוסטאוסרקומה.
בחולים מסוימים, טיפול במינונים גבוהים (מעל 1000 מ”ג למ”ר) של מטוטרקסט בתוספת leucovorin (HDMTX) עלול לגרום לפגיעה חריפה בתפקוד הכלייתי, מצב העלול להיות מסכן חיים. התרופה עלולה לגרום לתופעות ללואי מסוכנות נוספות כמו דיכוי מח עצם, מוקוזיטיס, הפטיטיס ודרמטיטיס אם היא אינה מפונה במהירות.
המודיאליזה לפינוי המטוטרקסט נמצאת בשימוש כבר למעלה מ-20 שנה.
החוקרים סקרו מידע לגבי 3,887 חולים שסבלו מאוסטאוסרקומה ומצאו שב-1.8% מתוכם הופיעה פגיעה בתפקוד הכלייתי שהיתה קשורה ב- HDMTX.
טיפול באמצעות המודיאליזה לפינוי המטוטרקסט הביא לירידה ממוצעת של 75.7% בריכוז התרופה תוך זמן ממוצע של 4 שעות. לעומת זאת מתן CPDG2 השיג הפחתה של 98.7% בריכוז המטוטרקסט בפלזמה תוך 15 דקות בממוצע ממתן התרופה.
“היתרונות של השימוש ב- CPDG2 על פני המודיאליזה לטיפול באי ספיקה כלייתית בהשראת מטוטרקסט כוללים את התגובה המהירה החזקה יותר בעקבות הטיפול ב- CPDG2, הקלות הרבה יותר במתן הטיפול (עירוי ורידי חד פעמי) והנגישות של הטיפול” סיכמו החוקרים.
Cancer 2004 May;100:10:2222-32
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!