ישנה אמונה רווחת כי צריכת אלכוהול מתונה עשויה להגן על הלב וישנם מחקרים המספקים עדויות התומכות בהשערה זו. עם זאת, ארגון הבריאות העולמי העריך כי אלכוהול הינו גורם הסיכון המוביל תמותה מוקדמת בצעירים ומחקרים נוספים הציעו כי כל השפעה של צריכת אלכוהול מפני מחלות לב וכלי דם נובעת מערפלנים שלא נלקחו בחשבון.

האפשרות כי לאלכוהול השפעה מגנה על הלב עלתה לראשונה בשנת 1991 בפרק של 60 דקות. מאז, מחקרים רבים תמכו בטענה זו והובילו להסכמה כי צריכת אלכוהול בכמות מסוימת עשויה להשפיע לטובה על המצב הבריאותי. המנגנון בבסיס התועלת נע לרוב סביב נוכחות נוגדי-חמצון ביין, כאשר רסברטרול זוהה כמועמד סביר. עם זאת, מחקר Aging in the Chianti Region מצא כי לא היה קשר בין רמות רסברטרול בגברים ונשים מעל גיל 65 שנים ובין השפעה חיובית על הלב וכלי הדם או על שיעורי התמותה. אעפ”י כן, יין אדום מכיל מולקולות רבות בעלות תכונות נוגדות-חמצון ותועלת קרדיווסקולארית אפשרית.

אין הסכמה ברורה אודות משמעות צריכת אלכוהול מתונה וישנם הבדלים בהגדרות ובקווים מנחים שונים באשר להגדרות. מטה-אנליזה שפורסמה בכתב העת The Lancet הציעה כי אף הסף המקובלים להגדרת צריכת אלכוהול מתונה עשויים להיות גבוהים מדי. מהנתונים עלה כי הסיכון לתמותה מכל-סיבה החל לעלות לאחר צריכת כ-100 גרם אלכוהול בשבוע כמעט מחצית מהסף המומלץ כיום בהנחיות.

עם זאת, למרות הקשר הליניארי עם תוצאים קרדיווסקולאריים שליליים רבים, צריכת אלכוהול נקשרה בקשר הפוך עם אוטם לבבי. כמו כן, הקשר בין צריכת אלכוהול ובין תמותה מכל-סיבה היה בולט יותר בקרב אלו ששתו בירה ומשקאות חריפים, בהשוואה לאלו ששתו יין.

לפי הנחיות ה-Dietary Guidelines for Americans לשנים 2015-2020, במידה וצורכים אלכוהול, יש לעשות זאת בכמות מתונה. עם זאת, אין המלצה לאלו הנמנעים מצריכת אלכוהול להתחיל אלכוהול מכל-סיבה. ה-American Heart Association פרסם המלצה דומה וקבע כי לכמות מתונה ישנה חשיבות רבה, לצד אזהרה לציבור כי אלו שאינם נוהגים לשתות אלכוהול, לא צריכים להתחיל לשתות אלכוהול.

מחקר Moderate Alcohol and Cardiovascular Health (MACH) במימון ה-NIH היה אמור לחלק האקראי 7,800 משתתפים בגיל העמידה לצריכת משקה אלכוהולי אחד ביום או לקבוצה שלא צרכה כלל אלכוהול. עם זאת, ה-NIH החליט על ביטול המחקר לאחר דיווחים מהשטח כי תעשיית האלכוהול מימנה באופן חלקי את המחקר וכן בשל בעיות הנוגעות למבנה המחקר. ללא מחקר אקראי לקביעת התועלת הקרדיווסקולארית של אלכוהול, מחקרים גנטיים עשויים להיות האפשרות הבאה הטובה ביותר.

במחקר נוסף הודגם קשר בצורת U עם צריכת אלכוהול, כאשר צריכת אלכוהול מתונה (100 גרם אלכוהול בשבוע) לוותה בסיכון מופחת לאירועים מוחיים, דימום תוך-מוחי ואוטם לבבי. עם זאת, בניתוח גנטי לא היה קשר דומה. הממצאים הצביעו על קשר מנה-תגובה כאשר צריכת אלכוהול רבה נקשרה עם סיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי והמורגי. החוקרים הבהירו כי הם הצליחו להראות בבירור כי אין השפעה מגנה של צריכה מתונה מפני אירועים מוחיים. עם זאת, התוצאות אודות ההגנה מפני אוטם לבבי היו פחות חד-משמעיות. בשל המספר המוגבל של אירועי אוטם לבבי, בהשוואה למספר האירועים המוחיים באוכלוסיה, ייתכן כי למחקר לא הייתה עוצמה מספקת לזהות השפעה ברורה לצריכת אלכוהול.

לסיכום, ייתכן כי לא יהיה קל להפריך את המחשבה הפופולארית כי צריכת אלכוהול מתונה משפיעה לטובה על הלב. עם זאת, לאור ההערכה של ארגון הבריאות העולמי לפיה צריכת אלכוהול הינה גורם הסיכון המוביל לתמותה מוקדמת בגילאי 15-49 שנים, והעדויות המצטברות לפיהן ההשפעה המגנה עשויה לנבוע מערפלנים שייריים, ייתכן כי יש מקום לנסות יותר.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

חשוב להדגיש כי מדובר במאמר דעה , כדאי אולי גם לציין את האפקטים הידועים של שתייה על סרטן וההמלצה האחרונה של ASCO להימנע לחלוטין מאלכוהול  , ועם זאת שיש ודאי רבים שיסכימו כי שתייה מתונה תורמת לאיכות חיים.