Thyroid Disorders

השפעות תכולת פחמימות בתזונה על זמינות דלק מטבולי לאחר-ארוחה (J Endo Soc)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Endocrine Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במהלך המאמצים לשמירה על ירידה במשקל תחת דיאטה עתירת-פחמימות, הזמינות האנרגטית מופחתת בשלב מאוחר לאחר-ארוחה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-פי מודל פחמימות-אינסולין של השמנה, עליה ביחס בין אינסולין לגלוקגון בתגובה לדיאטה עתירת פחמימות מובילה להפניית דלק מטבולי לכיוון של אגירה, המובילה להפחתת אנרגיה זמינה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע הבדלים בסך האנרגיה הזמינה לאחר-ארוחה בהתאם לתכולת פחמימות בדיאטה.

מדגם המחקר כלל 29 מבוגרים (גילאי 20-65 שנים) עם עודף-משקל או השמנת-יתר. לאחר השגת ירידה במשקל בהיקף של 10-14% תחת דיאטה, המשתתפים חולקו באקראי לשמירה על הפחתת המשקל באמצעות דיאטות עם תכולת פחמימות שונה (עתירת פחמימות, 60% מכלל צריכת האנרגיה, 11 משתתפים; תכולת פחמימות מתונה, 40%, 8 משתתפים; או דלת פחמימות, 20%, 10 משתתפים). הדלק המטבולי והפרופיל ההורמונאלי נבחנו במהלך אשפוזים בני 24 שעות לאחר 10 עד 15 שבועות תחת דיאטות אלו.

התוצא העיקרי היה הזמינות האנרגטית על-בסיס תכולת האנרגיה של סוכר בדם, ביתא-הידרוקסיבוטירט וחומצות שומן חופשיות, בשלב המאוחר לאחר-ארוחה (180-300 דקות לאחר-אוכל). עוד נמדדו רמות אינסולין לאחר 30 דקות מהארוחה.

מהנתונים עולה כי יחס אינסולין לגלוקגון היה גבוה פי 7 בקרב משתתפים שהקפידו על דיאטה עתירת פחמימות, בהשוואה לאלו בקבוצת דיאטה דלת-פחמימות (2.5 לעומת 0.36, בהתאמה). צריכה אנרגטית בשלב מאוחר לאחר-ארוחה הייתה נמוכה ב-0.58 קילו-קלוריות/ליטר תחת דיאטה עתירת-פחמימות, בהשוואה לדיאטה דלת-פחמימות, בעיקר על-רקע דיכוי חומצות שומן חופשיות.

צריכה אנרגטית בשלב מוקדם לאחר ארוחה (30 עד 180 דקות) ירדה באופן המהיר ביותר בקבוצת המשתתפים בדיאטה עתירת-פחמימות.

החוקרים מסבירים כי במחקר הם בחנו מדד חדש, זמינות אנרגטית, המשקף את תכולת האנרגיה של דלק מטבולי זמין לחמצון. הזמינות האנרגטית בקרב משתתפים בקבוצת דיאטה עתירת-פחמימות הייתה נמוכה משמעותית, בהשוואה לזו שתועדה באלו שהקפידו על דיאטה דלת פחמימות. היחס הגבוה בין אינסולין לגלוקגון בעקבות דיאטה עתירת-פחמימות מעיד על רמות אינסולין גבוהות לאחר ארוחה, אשר מצידן מעודדות מעבר של הדלק המטבולי הרחק מהשרירים ולכיוון רקמות השומן וכך מעודדות עליה חוזרת במשקל הגוף.

מהמחקר עולה כי דיאטה עתירת-פחמימות במהלך הניסיונות לשמירה על ירידה מוצלחת במשקל הגוף מפחיתה את זמינות האנרגיה בשלב מאוחר לאחר-ארוחה, בעיקר עקב דיכוי מטבוליזם שומן, ככל הנראה בשל יחס מוגבר בין אינסולין לגלוקגון. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הקשר בין שינויים בזמינות דלק מטבולי, הרגלי אכילה ועליה חוזרת במשקל הגוף.

J Endo Soc. 2020

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

ממצאי המחקר מעידים כי דיאטה עתירת פחמימות זמן קצר לאחר ירידה מוצלחת במשקל הגוף מלווה ברמות אינסולין מוגברות והורמון זה מסיט את האנרגיה הזמינה אל תוך רקמת השומן ומעודד עליה חוזרת במשקל הגוף.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שינויים בערכי סוכר מנבאים תמותה באשפוז של חולים עם אוטם לבבי חד (PLoS One)

    שינויים בערכי סוכר מנבאים תמותה באשפוז של חולים עם אוטם לבבי חד (PLoS One)

    במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קורלציה בין וריאביליות ברמות הסוכר בדם ובין שיעורי התמותה באשפוז בקרב חולים עם אוטם לבבי חד, בפרט בחולים בהם תועדו רמות סוכר תקינות בדם בקבלה לאשפוז. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין שונות גליקמית, מגמות שינויים בערכי הסוכר והסיכון […]

  • שת

    שת"פ בין קופות החולים למיזם ספרת הסוכרת בגליל עתיד לייעל ולשפר את נגישות הבדיקות המיועדות לחולי סוכרת

    ספֵרת הסוכרת בגליל על שם ראסל ברי הוא מיזם רחב היקף וחדשני בתחום בריאות הציבור המתמקד במחלת הסוכרת ופועל באזור הגליל. מובילי המיזם, שצמח בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת, הציבו לנגד עיניהם יעד נכסף: לצמצם את התחלואה בסוכרת ולשפר את הטיפול בה בעזרת גישה רב־תחומית אינטגרטיבית.

  • היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Metabolites עולה כי היענות ארוכת-טווח לדיאטה ים-תיכונית מספקת הגנה מפני התפתחות סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היענות לדיאטה ים תיכונית ובין היארעות סוכרת מסוג 2 לאורך שני עשורים במבוגרים שלקחו חלק במחקר ATTICA. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,042 גברים ונשים מיוון. נתונים […]

  • חיזוי הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Technol Ther)

    חיזוי הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Technol Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Technology & Therapeutics מדווחים חוקרים מצפון אמריקה על תוצאות מחקר חדש שנועד לנבא את הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות גופנית במתבגרים עם סוכרת מסוג 1 וממליצים לכוון להתחיל פעילות גופנית עם ריכוז סוכר אינטרסטיציאלי בטווח 130-160 מ”ג/ד”ל עם מגמה שטוחה או ירידה קלה בערכי הסוכר לפי מד סוכר רציף […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    מרבית המבוגרים בארצות הברית אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמין D, אך מתן תוספים מסייע למטופלים להשיג את ההקצאה התזונתית היומית המומלצת, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-American College of Physicians Internal Medicine. המומחים מסבירים כי על-פי ההערכות, 20-40% מהמבוגרים באוכלוסייה נוטלים תוספי ויטמינים ומדובר בתעשייה שגלגלה בשנת 2020 למעלה מ-50 מיליארד דולרים. […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה