מחקר שתוצאותיו הוצגו זה עתה מוצא כי טוקסין בוטוליניום A (בוטוקס) עשוי להוות טיפול יעיל בבעית שליטה על מתן שתן.

החוקר שהציג את התוצאות, ד”ר Schuessler, מסביר כי נראה שטיפול זה בטוח ויעיל וכי זהו אחד המחקרים הראשונים המראים כי הזרקת הטוקסין לשריר ה-detrusor מראה יעילות לפחות לטווח הקצר.

למחקר הפרוספקטיבי, ממבנה open-label שאיננו אקראי, והוא עדיין מתקיים גויסו 26 חולים. גילם הממוצע של הנבדקים 66 שנים (טווח של 48-84 שנים). בכדי לקבל את הטיפול על החולים לסבול מחוסר שליטה אורו-דינמי מוטורי או סנסורי מוכח בצרכיהם שלא הגיב למינון גבוה של תרופות אנטי-כולינרגיות וגרר השפעה משמעותית על איכות חייהם.

לפני מתן הטיפול, אספו החוקרים את ההיסטוריה הרפואית של החולים, נתנו להם הערכה אורו-דינמית, ואספו תרביות שתן. ההערכה האורו-דינמית, שעליה חזרו בנקודות זמן שונות במהלך הניסוי, התמקדה בקיבולת המקסימלית של השלפוחית, בהענות השלפוחית, בנפח השאריתי, בנפח במהלך הצורך הראשוני לריקון, בתדירות מתן השתן במהלך היום, ובתדירות אפיזודות אי השליטה בצרכים. החולים ניהלו יומן למעקב אחר ריקון השלפוחית.

החולים קיבלו בערך 100 יחידות של טוקסין בוטוליניום A, שהוזרק לתוך שריר ה-detrusor ב-30 אתרים שונים תוך המנעות מהטריגון. אז עברו החולים הערכה קלינית ואורו-דינמית בשבועות 4, 12 ו-36 לאחר הטיפול. צוות החוקרים השתמש בשאלונים בכדי להעריך את איכות חיי הנבדקים.

החוקר הסביר כי כל החולים קיבלו הערכה בשבוע הרביעי, ואילו 20 מהם עברו הערכה בשבוע ה-12 ו-5 עברו הערכה בשבוע ה-36. בשבוע הרביעי נמצאה עליה משמעותית בקיבולת הלפוחית המקסימלית ב-18 מתוך 26 החולים מערך ממוצע של 224 מ”ל בתחילת הניסוי לערך ממוצע של 343 מ”ל. בנקודת זמן זו, עלתה ההענות מערך של 14 מ”ל לס”מ מים בתחילת הניסוי לערך של 43 מ”ל לס”מ מים. הנפח בעת הופעת הצורך הראשון לריקון עלה מערך ממוצע של 103 מ”ל בתחילת הניסוי לערך ממוצע של 191 מ”ל. תדירות מתן השתן במהלך היום פחתה מערך ממוצע של 12 ריקונים ליום לערך של 4. בכל החולים לא התרחשו אפיזודות של אי-שליטה. שני חולים הזדקקו לצינתור עצמי לשבוע אחד לאחר הטיפול בשל הנפח השאריתי שנע בין ערכים של 130-230 מ”ל.

בשבוע ה-12, 16 מתוך 20 החולים הראו תגובה משמעותית באופן דומה. בשבוע ה-36 נמצאה תגובה משמעותית בחולה אחד מתוך חמישה. אולם, מציין החוקר, המידע שנאסף בנקודות זמן אלה עדיין עובר הערכה.

שאלוני ה-King’s Health שימשו להערכת אופי הטרדה של הסימפטומים על-ידי החולים. בתחילת הניסוי, אף אחד מ-19 החולים ששאלוניהם הוערכו לא אמר כי הסימפטומים אינם מהווים כל מטרד או מהווים מטרד קטן. 10 מהחולים דיווחו כי הסימפטומים מטרידים באופן מתון, ו-9 דיווחו כי הם מטרידים באופן קיצוני. בהערכה בשבוע הרביעי, 6 חולים דיווחו שהסימפטומים לא מהווים כל מטרד, ו-8 דיווחו כי הם מהווים מטרד קטןף. 5 חולים טענו שהסימפטומים שהם חווים מהווים מטרד מתון ואילו אף אחד מהחולים לא דיווח שהם מטרידים באופן קיצוני.

לאחר שנעלמו ההשפעות הראשוניות של הטיפול, קיבלו שני חולים הזרקות חוזרות, כעבור 5 ו-10 חודשים ממתן הטיפול הראשוני, בהתאמה. כל המגיבים לטיפול טענו כי יסכימו לעבור הזרקות חוזרות. האופן שבו קיבלו החולים את הטיפול ושביעות רצונם ממנו היו גבוהים, טוען החוקר ונוסיף כי הוא ושותפיו ממשיכים לגייס חולים למחקר שעדיין מתקיים.

לידיעה במדסקייפ