מאמר חדש מה-Current Opinion in Nephrology and Hypertension מגיע למסקנה כי אין עדויות תומכות לכך שיעד לחץ הדם במטופלים עם יתר לחץ דם ומחלת כליות כרונית (CKD) שלא על רקע סוכרת צריך להיות נמוך יותר מהיעד הסטנדרטי של 140/90 מ”מ כספית ומטה.
מטרת החוקרים הייתה לסכם את כל המידע הקיים באשר לרמת יעד של לחץ גם במטופלים עם CKD לא סוכרתי והסיכון להתקדמות המחלה הכלייתית, ומניעת אירועים קרדיווסקולרים.
החוקרים מתייחסים לשלושה מחקרים אקראיים ומבוקרים אשר בחנו את השאלה של התקדמות CKD ואשר הצביעו שרמות יעד של לחץ דם נמוכות יותר (130/80 מ”מ כספית ומטה) עשויות להוביל לתפקוד טוב יותר של הכליות, אך רק באלה שהיו כבר במצב של פרוטינוריה עם רמה גבוהה יותר מ-300 מ”ג/ליום.
עם זאת, העדויות לא היו מוחלטות. החוקרים מציינים שהם אינם מודעים למחקרים עם כוח סטטיסטי מספק, אקראיים אשר העריכו את היעילות של יעד לחץ דם נצוך יותר למניעת אירועים קרדיווסקולרים, בעיקר ב-CKD לא סוכרתי. לטענתם, העדויות הנסיבתיות ,כמו אנליזות של תתי קבוצות של מטופלי CKD במחקרים קרדיווסקולרים, נכשלו בהוכחת התועלת של יעדי לחץ דם נמוכים יותר.
החוקרים מסכמים כי אין כרגע מידע משכנע שמאפשר להמליץ על יעד לחץ דם במטופלים הסובלים מיל”ד ו-CKD לא סוכרתי שהוא נמוך יותר מהיעד הסטנדרטי של מתחת ל- 140/90 מ”מ כספית. הם מסכימים כי עבור מטופלים עם יל”ד ופרוטנוריה טיפול ליעד של 130/80 מ”מ כספית ומטה עשוי להאט את התקדמות המחלה הכלייתית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!