· חלק ניכר מחולי אי ספיקת הלב לוקים גם באנמיה.
· אריטרופוייטין סינטטי (eprex) מעלה את ערכי ההמוגלובין, וניתן כטיפול לחולי אי ספיקת כליות עם אנמיה.
· מחקר ישראלי שבוצע באיכילוב (סילברברג, וקסלר, שפס וחב’) שהדגים שיפור במצבם של חולי אי ספיקת לב + אנמיה שטופלו באריטרופוייטין לכד את עיניהם של בעלי עניין והאפשרות לטיפול בתרופה דמויית אריטרופוייטין סינטטי נחקרת באופן מדוקדק בימים אלו.
נוגדי אדנוזין
חוסמי אדנוזין, סלקטיבים לרצפטורים מסוג A1, יכולים לגרום להגברת שתן בחולי אי ספיקת לב, בלי לשנות את ה GFR. בשיטה זו ניתן אולי להועיל לחולי אי ספיקת לב הסובלים מאזוטמיה, קבוצה בעייתית במיוחד בין החולים הנ”ל.
ריבוי תרופות
חולי אס”ל מטופלים במספר רב של תרופות (משתנים, מעכבי ACE, חוסמי בטא, ספירונולקטון, דיגוקסין….), ויש להניח כי מספר זה עוד יעלה בעתיד. חלק מהחולים מטופלים בו זמנית בתרופות נוספות המכוונות לבעיות נוספות. ריבוי תרופות (polypharmacy) מהווה בעיה. ולו רק עקב הבעיה של הענות לטיפול. האם כל החולים זקוקים לכל הכדורים? האם אותם מינונים מתאימים לכל החולים?
קיים עניין הולך וגובר לגבי נושא “ההתאמה הטפולית” לחולה הפרטני, על בסיס מנגנונים ביולוגים, או על בסיס התאמה גנטית. נשים לעומת גברים / זקנים לעומת צעירים / שחורים לעומת לבנים וכך הלאה יגיבו באופן שונה לאותם טיפולים, ונושא ההתאמה עומד במרכזם של דיונים מרובים. קיימות עדויות סותרות לגבי תגובות קבוצות בעלות רקע גזעי/אתני שונה לגבי התרופה לטיפול בחוסמי בטא.
מחקר בנושא זה נקרא ( A-HeFT (Africal Heart Failure Trial, והוא עתיד לכלול 600 חולים שחורים/ות הסובלים מאי ספיקת לב בדרגה III-IV שיטופלו בהידרלזין וניטרטים לעומת אינבו ויעקב אחרי השינוי במצב הקליני ותפקוד הלב.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!