הערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם עם טיפול במרחיבי סמפונות ארוכי-טווח (JAMA Intern Med)

שתי תרופות נפוצות לטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) מלוות בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, כך עולה מסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת JAMA Internal Medicine.

מהתוצאות עולה כי התחלת טיפול במשאפי LABA (Long Acting Beta Agonist) ואנטי-כולינרגים ארוכי-טווח, מלווים בעליה של 31% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לחולים שלא קיבלו את הטיפול הנ”ל.

החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר חולים באונטריו, עם למעלה מ-191,000 מטופלים בגילאי 66 שנים ומעלה, שקיבלו טיפול למחלת ריאות חסימתית כרונית במהלך תקופה של חמש שנים. מבין אלו, כ-53,000 (28%) אושפזו או פנו לחדר מיון בשל תסמונת כלילית חדה, אי-ספיקת לב, אירוע מוחי איסכמי, או הפרעת קצב לב. לצורך הסקירה, התאימו החוקרים לכל החולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית מטופל ללא מחלת ריאות כרונית.

הסיכון לאירועים עם שני התכשירים היה הגבוה ביותר במהלך 2-3 השבועות הראשונים מהתחלת הטיפול, ולא זוהה הבדל בין התרופות. כאשר החוקרים בחנו תוצאי סיום קרדיווסקולאריים בנפרד, הם מצאו כי הסיכון לתסמונת כלילית חדה ואי-ספיקת לב היה מוגבר, אך ללא עליה בסיכון להפרעות קצב לב או אירועים מוחיים. למעשה, זוהתה השפעה מגנה להתחלת טיפול בתרופות אנטי-כולינרגים ארוכי-טווח לאירוע איסכמי, אך ללא השפעה דומה עם טיפול חדש ב-LABA.

החוקרים מסבירים כי קשר בין מרחיבי סמפונות ארוכי טווח ובין אירועים קרדיווסקולאריים זוהה גם במחקר POET-COPD ובסקירה קודמת של אותה קבוצת חוקרים.

ממצאי המחקר תומכים בהמלצה לניטור הדוק אחר כל החולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית, הנדרשים לטיפול במרחיבי סמפונות ארוכי-טווח, ללא תלות במשפחת התרופות.

JAMA Intern Med 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה