מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת American Heart Journal עולה כי רמות hs-cTnI (High-Sensitivity Cardiac Troponin I) עשויות לסייע לרופאים לזהות איסכמיה מיוקרדיאלית על-רקע פעילות גופנית בחולים עם חשד קליני להפרעה זו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר פיילוט קודם שהתבסס על בדיקת hs-cTnI הציע כי אנזים זה משתחרר לזרם הדם בזמן איסכמיה מיוקרדיאלית על-רקע מאמץ גופני. כעת ביקשו החוקרים לבחון את הערך הקליני האפשרי של בדיקה זו.
מדגם המחקר כלל 819 חולים עם חשד לאיסכמיה מיוקרדיאלית על-רקע פעילות גופנית, שהופנו לבדיקת SPECT במנוחה/רכיבה על אופניים. הקרדיולוג המטפל התבסס על כל המידע הקליני הזמין להערכת שיקול הדעת הקליני באשר לנוכחות איסכמיה מיוקרדיאלית בעזרת מדד Visual Analog Scale פעמיים: לפני ואחרי מבחן מאמץ. מדידות hs-cTnI נערכו לפני, מיד לאחר שיא המאמץ ושעתיים לאחר מבחן המאמץ. איסכמיה מיוקרדיאלית נקבעה על-פי בדיקת SPECT וממצאי אנגיוגרפיה כלילית.
מהתוצאות עולה כי איסכמיה מיוקרדיאלית על-רקע פעילות גופנית תוארה ב-278 חולים (34%). רמות hs-cTnI היו גבוהות יותר משמעותית בכל נקודות הזמן בחולים עם איסכמיה מיוקרדיאלית, בהשוואה לאלו ללא איסכמיה. שילוב שיקול הדעת הקליני לפני בדיקת המאמץ עם רמות hs-cTnI הבסיסיות הוביל להגדלת הדיוק האבחנתי (שטח מתחת לעקומה עלה מ-0.672 ל-0.757, p<0.001). שילוב שיקול דעת קליני לאחר מבחן מאמץ עם רמות hs-cTnI הבסיסיות או לאחר המאמץ הביא גם לעליה בדיוק האבחנתי (מ-0.761 ל-0.771, p<0.001). מנגד, שינויים על-רקע פעילות גופנית ברמות hs–cTnI לא נמצאו שימושיים, מאחר ואלו היו קטנים ודומים בחולים עם ובלי איסכמיה מיוקרדיאלית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ריכוזי hs-cTnI במנוחה ולאחר מאמץ גופני, אך לא השינויים על-רקע הפעילות הגופנית, מסייעים לשיקול הדעת הקליני בהערכת חולים עם חשד לאיסכמיה מיוקרדיאלית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!