רמב”ם, בית החולים הגדול בצפון, צבר ניסיון רב בטיפול בשבץ מוחי ובמיוחד כאלה המצריכים התערבות פולשנית באמצעות צנתור למוח. אולם, מקרה נדיר שהגיע בימים האחרונים לרמב”ם הצליח להפתיע את הרופאים, במיוחד לאור העובדה שלא אחד, אלא שני מטופלים כאלה הובהלו לרמב”ם בתוך יומיים!

סוראצ’ט פינטונג (Surachat Pinthong), בן 27 מתאילנד שעובד בחקלאות באזור הבקעה, הגיע לפני כמה ימים לרמב”ם כשהוא סובל מתסמינים של שבץ מוחי מתקדם. על מנת להחליט על אופן הטיפול, עבר פיטונג, כמו כל חולה עם חשד לשבץ מוחי, סדרת בדיקות שמטרתה לאבחן את הבעיה ומיקומה במדויק. להפתעת הרופאים, בבדיקות הדימות של הבחור הצעיר הסתבר כי הוא סובל מבעיה נדירה ומולדת הנקראת בעגה המקצועית Carotid Web, מעין מתלה או  “וילון” המתפתח בעורק התרדמה, באזור שבו הוא מתפצל בצוואר. הפגם הזה, שנוצר ככל הנראה מייצור עודף של רקמות חיבור, גורם עם הזמן להפרעה בזרימת הדם התקינה למוח וליצירה של קרישים המתיישבים עליו ומסכנים את החולה בתסחיפים למוח. “במיקום האסטרטגי, בדיוק בחיבור שמוביל למוח, נוצר אצל המטופל קריש עצום בגודל של 2 סנטימטר על סנטימטר”, משחזר דר’ איתן אברג’ל, מנהל היחידה לנוירורדיולוגיה פולשנית (צנתורי מוח) ברמב”ם, “הקריש העצום הזה כבר החל להתפורר וקרישים קטנים שנפרדו ממנו עלו דרך העורק אל המוח ויצרו שם חסימה נוספת”.

כששעון הזמן מתקתק, רופאי רמב”ם עומדים מול אתגר לא פשוט וכפול – על מנת לטפל בחסימה המוחית, יש לטפל גם בחסימה שנוצרה בעורק התרדמה, שיכולה להמשיך להתפורר ולסכן את חייו של המטופל: “זו הייתה בעיה לא פשוטה”, מסביר דר’ אברג’ל, “הכלים שאני עובד איתם לצנתור מוח הם זעירים, בקוטר של 2 מ”מ,  ואינם מיועדים לטיפול בקרישים כל כך גדולים. הבנו שיש פה צורך בשילוב כוחות”.

אל חדר הצנתורים הוזעק דר’ טוני כראם, מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם והשתלות, אשר השתלב בטיפול בחולה הצעיר. ראשית החדיר דר’ אברג’ל את הצנתרים הזעירים אל עורקיו של המטופל, כשהוא עוקף את הקריש הענק מן הצד, מטפס אל החסימה שנוצרה במוח, ושולף אותה בזהירות בסיועו של דר’ ערן מאירוביץ’. משסיים את הפעולה העדינה והמורכבת, והבדיקות הראו כי זרימת הדם למוח השתפרה  דרך הצד השני של המוח, החל דר’ כראם בניתוח, בעוד החולה שוכב על שולחן הצנתורים, כאשר המטרה היא  להוציא את הקריש שנוצר בעורק התרדמה. בעזרתו של דר’ סאמר דיאב, פתח דר’ כראם את העורק, שלף את הקריש וכרת את המתלה שגרם להיווצרתו ולמעשה הסיר לחלוטין את הסכנה אשר ריחפה מעל חייו של פינטונג.

“לנתח בחדר הצנתורים זה לא עניין שבשגרה”, אומר דר’ כראם, “אבל פה מורכבות המקרה לא הותירה ברירה והיה צורך לשלב שתי גישות טיפוליות ומומחיות מתחומים שונים כדי להציל את חייו של בחור צעיר. בתוך דקות ספורות היה ברור שההליך הצליח וזרימת הדם מתחדשת. אנחנו בהחלט מרוצים מהתוצאות”.

יומיים לפני הגעתו של פינטונג, הגיע לרמב”ם גבר בשנות ה-40 לחייו שסבל מתופעה דומה. במקרה שלו הנסיבות היו פחות דחופות, והוא טופל באופן אחר, אך מדובר בהצטברות מקרים לא רגילה כלל וכלל: “במשך 25 שנה של עבודה ברמב”ם לא נתקלתי במקרה כזה”, מציין דר’ כראם, “והנה בתוך יומיים הגיעו שניים. מדובר בתופעה כל כך נדירה שפשוט צריך לחפש אותה אצל המטופל. שני החולים שלנו לא התאימו לפרופיל הרפואי של חולי שבץ וניסינו להבין מה אירע שם. תוך כדי הבדיקות מצאנו את אותו מתלה, אבל צריך גם לדעת מה לחפש”, הוא אומר ומוסיף, “כשאנשים צעירים ללא גורמי סיכון אחרים מקבלים שבץ מוחי, יש לחשוד בפתולוגיה הזו . יתכן ושבגלל נדירות הממצא וחוסר מודעות לקיומו, חלק מהמקרים מתפספסים וללא טיפול נאות, המטופל  נשאר בסיכון גבוה להופעת אירוע מוחי חוזר”.

ימים ספורים לאחר הטיפול הדרמטי, במיטת האשפוז במחלקת כירורגית כלי דם, שוכב פינטונג ומחייך. הוא אינו דובר עברית או אנגלית והתקשורת איתו נעשית בעיקר דרך גוגל טרנסלייטור או באמצעות פייסטיים עם אחותו שבתאילנד, גם היא רופאה. באמצעים שעומדים לרשותו, הוא וחברתו שמלווה אותו, מביעים הכרת תודה לצוות המטפל ומבינים את גודל הנס שחוו. “בשל הטיפול המהיר והמקיף והעובדה שמדובר באדם צעיר, פינטונג יצא מהאירוע ללא פגע”, מסבירים ברמב”ם, “במקרה של סימפטומים לשבץ מוחי אסור להסס לרגע וחייבים להתפנות אל בית החולים. כל רגע חשוב ויכול להציל חיים”.

וילון נסתר: על הסיבה הנדירה שגורמת לצעירים ללקות בשבץ מוחי
Carotid Web, הנקרא גם Atypical FMD, מהווה סיבה נדירה להתרחשותו של אירוע מוחי באנשים צעירים. מדובר בפגם הנוצר לאורך הדופן האחורית של עורק התרדמה, באזור ההתפצלות שלו  בצוואר, ככל הנראה כתוצאה מייצור עודף של רקמות חיבור.

הפגם, שדווח לראשונה ב-1973, קשור לאירועים מוחיים באנשים צעירים ללא גורמי סיכון לטרשת, כאשר השכיחות באוכלוסייה הכללית מוערכת בכ- 2%, ובנשים השכיחות עולה מעט.

בשל מיעוט המקרים המדווחים בספרות הרפואית, לא ידוע רבות על המנגנון, האבחון והטיפול המיטבי בבעיה, אך במקרה של הופעת  שבץ מוחי הנובע ממנה, נהוג לטפל בה על פי פרוטוקולים מקובלים: ניתוח להסרת ה- WEB והקרישים שנצמדו אליו, כפי שנעשה ברמב”ם במקרה זה או החדרה של תומכן במידה ומדובר ב- WEB ללא קרישים טריים כפי שבסופו של דבר בוצע בחולה השני.