משפחה

חסימה מלאה מאוחרת של עורקים כלילים לאחר ברכיטרפיה אינטרא-קורונרית בחולים עם רסטנוזיס בתוך תומך

ברכיטרפיה בעורקים כלילים יעילה במניעת הצרות חוזרת. מחקרים פרקלינים הראו שקרינה רדיואקטיבית מקטינה את הפרוליפרציה של תאי שריר חלק, מונעת קונטראקטורה מאוחרת ומעכבת את תהליך ההחלמה לאחר פציעה וסקולרית. מספר מחקרים הראו שברכיטרפיה יעילה במקרים של הצרות חוזרת בתוך תומך (in-stent restenosis). אולם, ישנם דווחים שברכיטרפיה עלולה לגרום ליצירת קריש דם חוסם בעורקים המטופלים.
מטרת המחקר היתה להעריך את שיעור מקרי החסימה המלאה המאוחרת (לאחר 30 יום) בחולים עם הצרות חוזרת בתוך תומך שטופלו בהקרנה תוך כלילית ולקבוע את המאפיינים הקשורים בסיבוך זה.
כותבי המאמר סקרו את התיקים הרפואיים של 473 חולים עם הצרות חוזרת בתוך תומך שטופלו ב- Washington Hospital Center במסגרת אחד ממספר פרוטוקולים ניסויים של ברכיטרפיה.
165 חולים טופלו בפלצבו ו- 308 בברכיטרפיה ( גמה או בטא).
המנה המקסימלית של הקרינה לדופן העורק היתה 30 עד 55 Gy.
כל החולים קבלו טיפול באספירין ובטיקלופידין או קלופידוגריל למשך חודש. מעקב של שישה חודשים הכולל צנתור כלילי חוזר הושלם בכל החולים שנכללו.
חסימה תת-חריפה (תוך 30 יום) של העורק ארעה ב- 0.9% מהחולים שטופלו בהקרנה, לעומת אף אחד מהחולים בקבוצת הפלצבו.
חסימה מלאה מאוחרת (30 יום או יותר לאחר הטיפול) ארעה ב- 9.1% מהחולים בקבוצת ההקרנה לעומת 1.2% בקבוצת הפלצבו (p<0.0001). לא היה הבדל בשיעור החסימה המלאה המאוחרת בין המחקרים השונים וסוגי הקרינה השונים (בטא לעומת גמה).
בחולים שעברו הקרנה, הביטוי הקליני של החסימה המלאה המאוחרת היה אוטם שריר הלב ב- 43% מהחולים (12 חולים), תעוקת חזה בלתי יציבה ב- 50% מהחולים (14 חולים), ואתסמינית ב- 7% מהחולים (2 חולים).
חסימה מלאה מאוחרת ארעה בממוצע 5.4 חודשים לאחר הפרוצדורה בקבוצת ההקרנה לעומת 4.5 חודשים בקבוצת הפלצבו (p=NS).
יש לציין שסטנטים חדשים הושתלו ב- 79% מהחולים שעברו הקרנה ופתחו חסימה מלאה מאוחרת לעומת 100% בקבוצת הפלצבו.
שיעור החסימה המלאה המאוחרת בקרב החולים שקבלו תומך חדש והקרנה היה 14.6%, לעומת רק 3.8% בקרב החולים שטופלו בהקרנה, ללא השתלת תומך נוסף.
אנליזה רב גורמית (multivariate) הראתה שהשתלת תומך חדש היתה סמן מנבא לחסימה מלאה מאוחרת
(Odds Ratio 2.55; 95% CI 1.0 to 5.1; p=0.04).

מסקנות ומשמעויות קליניות:
הקרנה תוך כלילית בחולים עם הצרות חוזרת בתוך תומך קשורה בשיעור גבוה של חסימה מלאה מאוחרת של העורק. השתלת תומך נוסף בעת הפרוצדורה מגביר את הסיכון לחסימה מאוחרת. יתכן ויש צורך בטיפול נוגד טסיות (אספירין + טיקלופידין או קלופידוגריל) ממושך (6 חודשים) בחולים אלו.

Waksman R, Bhargava B, Mintz GS, et al. Late total occlusion after intracoronary brachytherapy for patients with in-stent restenosis. J Am Coll Cardiol 2000;36:65-68.

לעיון במאמר המקורי בCardiosource (דרושה הרשמה לאתר)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים