השינויים המשמעותיים שקרו מאז ההנחיות הקודמות משנת 1992 הם:
1) שאיבת מקוניום מהקנה חייבת להתבצע כשלתינוק מאמץ נשימתי ירוד (או חסר), קצב לב מתחת ל- 100 לדקה, או טונוס שרירים ירוד.
2) יש למנוע היפרטרמיה בזמן החייאה.
3) מומלץ להנשים ב- 100% חמצן אם אפשרי, ואם לא, להתחיל את ההנשמה באוויר חדר. יתכן שהמסיכה הלרינגיאלית היא אלטרנטיבה טובה ל- endotracheal intubation .מדידת 2CO end-tidal יכולה לעזור בקביעת מיקום הטובוס.
4) עיסוי לב חייב להתבצע אם קצב הלב מתחת ל 60 לדקה למרות הנשמה טובה של 30 שניות. הטכניקה המומלצת היא של 2 האגודלים כש- 2 הידיים נמצאות מסביב לבית החזה.
5) אדרנלין במינון של 0.01-0.03 mg/kg צריך להינתן אם קצב הלב נשאר מתחת ל- 60 לדקה למרות הנשמה טובה ועיסוי לב טוב של 30 שניות. להגדלת נפח הדם, מומלץ להשתמש בקולואידים, או בדם מסוג O שלילי, ואין להשתמש יותר באלבומין. הזרקה תוך-גרמית היא אלטרנטיבה טובה כאשר הזרקה תוך-ורידית אינה אפשרית בשל סיבות טכניות.
6) ניתן להפסיק או לא להתחיל את ההחייאה במצבים מסוימים כמו: גיל הריון מאוד נמוך, משקל לידה מאוד נמוך, או חוסר תגובה לה חייאה.
International guidelines for neonatal resuscitation: an excerpt from the guidelines 2000 for cardiopulmonary resuscitation and emergency cardiovascular care: International consensus on science. Pediatrics 2000; 106:e29
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!