מטרה:
לקבוע את ההשפעה של צורת הקשירה ותנוחת הישיבה ברכב על פציעות של ילדים בהנתגשויות של כלי רכב, עם תיקון לשטח הפגיעה.שיטות:
ילדים מתחת לגיל 15 המעורבים בהתנגשויות כלי רכב חמורות במדינת Utah, בין 1992 ל1996, זוהו מדוחות ממשלתיים של תאונות דרכים. התנגשויות חמורות הוגדרו כפציעות עם דמם משמעותי, שברים בעצמות, או נזק לרכוש שנאמד ב750 דולר ומעלה. בוצע שימוש בשיטות הסתברותיות עמ”נ להצליב נתונים אלו לדוחות בתי החולים. ניתוח הנתונים כלל רגרסיה לוגיסטית שלקח בחשבון גיל, שימוש בקשירה, מיקום הישיבה של הנוסע וסוג ההתנגשות.
תוצאות:
נבדקו 5751 ילדים ונמצאו 53% שישבו במושב האחורי. מעל 45% מהילדים לא היו חגורים. ישיבה במושב האחורי היוותה גורם הגנה משמעותי ושימוש בקשירה הגביר הגנה זו. מחיר האשפוז הממוצע היה גבוה יותר לנוסעים שנפגעו כשישבו במושב הקדמי.
מסקנות: ישיבה במושב אחורי בעת תאונת דרכים מהווה גורם הגנה משמעותי, שימוש בקשירה מגביר הגנה זו, אולם שכיחות השימוש בקשירה נמוך.
הערת העורך:
רופאי ילדים במדינת ישראל חייבים להיות פעילים בחינוך ההורים במניעת פציעות קשות בתאונות דרכים. יש להושיב ילדים במושב אחורי ולהשתמש באמצעי קשירה (כסא בטיחות, חגורת בטיחות ועוד) בהתאם לגיל הילד.
Berg MD, Cook L, Corneli HM, VernonDD, DeanJM: Effect of Seating Position and Restraint Use on Injuries to Children in Motor Vehicle Crashes. Pediatrics 2000; 105: 831-835.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!