דבר העורך, ד"ר דרור דיקר

גליון דצמבר 2000
מחלת השפעת מהווה נטל רפואי וכלכלי עצום. אחד מכל עשרה מבוגרים ואחד מכל שלושה ילדים עלולים ללקות במחלה. 20000-40000 איש עלולים למות מסיבוכי המחלה כל שנה ומספר מקריי מוות זה אינו משתנה מאז שנות ה60. בארה"ב 150 מליון ימי עבודה מבוזבזים כל שנה בשל המחלה וההוצאה הכוללת כתוצאה ממגפת השפעת מגיעה לכ 14 מיליארד דולר. נתונים אלו בשילוב העובדה כי בשנה האחרונה הושקו שתי תרופות הנראות כמבטיחות טיפול טוב ויעיל בוירוס השפעת הביאו אותנו להקדיש גיליון זה למחלת השפעת. הבאנו מספר מאמרים המשקפים את הספרות האחרונה והעדכנית בנוגע למשפחת התרופות החדשה "מעכבי הנוירואמינידז" הכוללת את:Zanamivir -relenza ו- Oseltamivir -tamiflu.
בבחירת המאמרים רצינו לשקף את שלושת המישורים שתרופות אלו מטפלות:
מניעת המחלה, טיפול במחלה והפחתת הסיבוכים והשימוש בתכשירים אנטיביוטיים. נותר רק לקוות כי נתונים מחקריים אלו יוכחו כנכונים ויתורגמו להשפעה קלינית ממשית ולהפחתה בתחלואה ובתמותה ממחלת השפעת בשנים שיבוא.

הקדמה

וירוס השפעת שייך למשפחת ה orthomyxoviride. הוירוס מתאפיין בשלושה טיפוסים A,B,C כאשר רק A,B מחוללי מחלה אצל האדם. מעטפת הוירוס בנויה מחלבוניי מבנה (M1), חלבון ההמאגלוטנין והאנזים נוירואמינידז. שלבי מחזור החיים של הוירוס מתחילים כאשר היינו חודר לדרכי הנשימה מפיזור על ידי חולה אחר. ההמאגלוטנין שמצוי על מעטפת הוירוס נקשר לחומצה הסיאלית בקולטן של התאים בדרכי הנשימה בעקבות קישור זה חודר הוירוס לתוך התא, עובר פרוק וה RNA הויראלי חודר לגרעין התא ומשתכפל יחד עם חלבוני הוירוס השונים. בתום התהליך מורכב הויריון החדש וההמאגלוטנין נקשר מחדש לחומצה הסיאלית בקולטן הפעם על מנת להשתחרר מהתא. שחרור זה יכול להתבצע רק לאחר שהאנזים נוירואמינידז הנמצא בסמיכות להמאגלוטינין מפרק את החומצה הסיאלית מהקולטן ובכך משחרר את הויריון מהתא בדרכו להדביק תאים נוספים. משפחת התרופות החדשה " מעכבי נוירואמינידז" בנויה מחומרים אשר הנם אנאלוגים של חומצה סיאלית ובכך משמשים למעשה כמעקבים תחרותיים של האנזים נוירואמינידז. עיכוב זה בפעולתו של האנזים מונע את השחרור של הויריונים מתא המטרה ובכך מפחית ממספר הויריונים ומעוצמת הוירמיה ובעקבות כך בעוצמת ומשך המחלה. ספציפיות התרופות הללו הנה גבוהה ביותר לנוירואמינידז של וירוס השפעת ואינה פוגעת בחיידקים או תאים אנושיים.

ד"ר דרור דיקר,
סגן מנהל מח' פנימית
קמפוס גולדה, מרכז רפואי רבין

מאמר המערכת

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה