The Antihypertensive and Lipid-Lowering Treatment to Prevent Heart Attack Trail -ALLHAT
בזרוע זאת של המחקר הנ"ל משתתפים 24,335 חולים מעל גיל 55 מ625 מרכזים בארה"ב ובקנדה הלוקים ביתר לחץ דם ולפחות בעוד גורם סיכון אחד למחלת לב כלילית . מחקר קליני, אקראי כפול סמיות זה תוכנן באופן שידמה בצורה הטובה ביותר את ההתייחסות הקלינית במרפאות כלפי חולים ביתר לחץ דם, הוא הוחל ב 1994 ואמור להסתיים בשנת 2002. מטרותיו הראשוניות הנן לקבוע האם ההארעות של שילוב: מוות ממחלת לב כלילית ואוטם ללא תמותה, שונה בין חולי יתר לחץ דם המטופלים במשתן מקבוצת התיאזידים (כלורותלידון 12.5-25 מ"ג/יום) לבין טיפול באחת משלוש הקבוצות האחרות קרי: חוסמי תעלות סידן (אמלודיפין) מעכבי האנזים המהפך ACE I (ליזינופריל) ואנטגוניסט אדרנרגי היקפי (דוקסזוצין- קרדוראל 2-8 מ"ג /יום) המטרות המשניות כללו תמותה כללית, אוטם מוחי וכלל האירועים ממחלה קרדיווסקולרית. במידה וחולה לא הגיע למידת לחץ הדם הרצויה תחת טיפול מקסימאלי של התרופה הנבדקת הוספה תרופה מקבוצה שניה ( נורמיטן, רזרפין או קלונידין) או תרופה מקבוצה שלישית (הידראלזין). בנוסף כ10,337 ממשתתפי המחקר נוטלים חלק בזרוע אשר תוכננה לענות על השאלה האם הורדת כולסטרול על ידי פראבסטטין (ליפידל) מורידה תמותה כללית בהשוואה לקבוצת הביקורת המטופלת כמקובל.
לאחר 3.3 שנים של מעקב ב 365 חולים מקבוצת הדוקסזוצין וב 608 מקבוצת הכלורותלידון ארעו מקרי מוות ממחלת לב כלילית או אוטם חריף בשריר הלב ללא תמותה, ללא הבדל בסיכון בין הקבוצות, לא נמצא הבדל בין הקבוצות גם במקרי תמותה כוללת.
אולם לזרוע המחקר שטופלה בדוקסזוצין בהשוואה לטיפול בכלורוטלידון היה סיכון מוגבר מובהק לתמותה קרדיווסקולרית (25.45% לעומת 21.76% סיכון יחסי 1.25 לאחר 4 שנים), להתפתחות אי ספיקת הלב (8.13% לעומת 4.45% סיכון יחסי 2.04) ולסיכון מוגבר לארוע מוחי (סיכון יחסי 1.19).
בנסיון להסביר את העליה במקרי אי ספיקת הלב בקבוצת הדוקסזוצין מעלים המחברים שתי הנחות לממצאים אלו:
א. בחולי יתר לחץ דם ישנו קשר ברור בין מסת החדר השמאלי והתפתחות אי ספיקת לב, לעומת כלורוטלידון אשר נמצא במחקרים נוספים כמפחית מסת החדר השמאלי לדוקסזוצין לא הוכחה יכולת זו.
ב. אנטגוניסטים אדרנרגיים היקפיים מעלים נפח הפלסמה ועלולים בכך להעלות רמת נוראדרנלין.
במחקר נמצא כי לחץ הדם הסיסטולי בקבוצת הדוקסזוצין היה גבוה ב2-3 מ"מ כספית מקבוצת הכלורוטלידון. לחץ הדם הדיאסטולי היה שווה.
ממצא זה לטענת המחברים אינו יכול להסביר את ההבדל המשמעותי במקרי אי ספיקת הלב אולם יכול להסביר את הסיכון המוגבר לאוטם מוחי ותסמונת תעוקתית בזרוע של הדוקסזוצין.
לנוכח ממצאים אלו בהודעה דרמתית ב- JAMA מחודש אפריל הודיעה ועדת המחקר על הפסקת הזרוע שהשוותה את הדוקסזוצין לכלורוטלידון הרבה לפני תום הזמן המתוכנן.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!