משפחה

האם טיפול בזאנאמיביר מפחית הצורך במתן אנטיביוטיקה בחולים עם מחלת השפעת ?

זיהומים במערכת הנשימה העליונה והתחתונה המובילים לנטילת אנטיביוטיקה הנם סיבוכים שכיחים של מחלת השפעת. השפעת מביאה לשינוי במעבר החופשי של אוויר בנחיריים, לחץ לא תקין באוזן התיכונה ולהצטברות נוזלים באוזן התיכונה ובסינוס הפאראנזאלי, אירועים אשר מובילים לזיהומים חיידקיים משניים. השפעת כגורם לדלקת של האוזן התיכונה והסינוסים הוכחה במודלים של חיה ובבני אדם, בנוסף זיהומי דרכי הנשימה התחתונות כגון ברונכיטיס ודלקת ראות אף נמצאו כסיבוכי שפעת. למרות עובדות אלו סוג ותכיפות הסיבוכים הללו ומתן אנטיביוטיקה כתוצאה מכך לא הוערך פרוספקטיבית באוכלוסיות גדולות. לפיכך מטרת מאמר זה הנה לקבוע את השכיחות של הסיבוכים הנשימתיים המובילים למתן אנטיביוטיקה באוכלוסיית חוליי שפעת מתבגרת ומבוגרת וכן להעריך האם טיפול במשאפי זאנאמיביר מונע סיבוכים אלו.
שיטות המחקר מתבססות על Meta-analysis של 7 מחקרים אקראיים, כפולי סמיות מבוקרי אינבו. 3815 מבוגרים ומתבגרים צעירים ( גיל ממוצע 34 שנים) עם מחלה דמויית שפעת של פחות משני ימים, גויסו אקראית לטיפול משולב של: משאף ותרסיס אינטראנזאלי של זאנאמיביר, משאף זאנאמיביר לבד או טיפול תואם באינבו. מטרת המחקר העיקרית הייתה למצוא את שכיחות הסיבוכים הנשימתיים שהובילו להתווית טיפול אנטיביוטי בחולים עם שפעת מוכחת.
נמצא כי שפעת הוכחה מעבדתית ב 66% מהחולים (2499). שפעת מסוג A הנו 88% ומסוג B הנו 12%. מטופלי האינבו פיתחו סיבוכים נשימתיים שהובילו להתווית אנטיביוטיקה ב- 17% ( בעיקר בשל ברונכיטיס וסינוסיטיס) לעומת מטופלי זאנאמיביר שנזקקו לטיפולים אנטיביוטיים בעקבות סיבוכים נשימתיים רק ב- 11% ( RR =0.69 סיכון יחסי). לעומת הטיפול המשולב של משאף פומי ונזאלי בקבוצה שטופלה במשאף זאנאמיביר בלבד הוכחה משמעות סאטיסטית רק בהפחתת הזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות. מחברי המאמר מסכמים בקביעה כי ב- 17% מהמתבגרים ומהמבוגרים החולים בשפעת חלים סיבוכים נשימתיים הדורשים התווית אנטיביוטיקה, שימוש מוקדם בזאנאמיביר מפחית ב- 31% סיבוכים אלו ולפיכך את הצורך בהתווית אנטיביוטיקה.

הערת העורך:

על סמך מחקרים אלו ונוספים נראה כי תרופות אלו יעילות במניעת הדבקות במחלה ב- 70%-90% , יעילות בהפחתת חומרת התסמינים בכ- 40% ויעילות בהפחתת משך המחלה ביום עד שלושה ימים נתונים אשר נותנים תקווה כי יתכן ונמצאה הדרך להקל גם על מחלה זו יש להדגיש כי כל הנתונים הללו מתייחסים למחקרים בהם הטיפול ניתן סמוך ביותר לתחילת המחלה ולפיכך זמן התחלת הטיפול היינו קריטי להצלחתו. עובדה זו דורשת מהרופא כושר קליני באבחון השפעת סמוך לפריצתה ועוד יותר מכך מהחולה לגשת לרופא בתחילת המחלה תרחישים אשר לא תמיד עומדים במבחן המציאות הקלינית היום יומית ברפואה הראשונית.
תופעת הלוואי העיקרית של הזאנמיביר הנה ברונכוספאזם יתכן על רקע אלרגי. בשנה החולפת תוארו מספר מקרים שהסתיימו במוות כתוצאה מתופעת לוואי זו ולפיכך הוציא ה- FDA בתחילת שנה זו הבהרה כי לחולים עם מחלות ברונכוספסטיות אין התרופה מומלצת כמו כן בארה"ב התרופה אושרה רק כטיפול במחלה ולא כתרופה מניעתית. ניתן לעיין באתר ה FDA-
http://www.fda.gov/cder/news/relenza/default.htm
אולם לאחרונה פורסם מאמר המשווה את הטיפול בחולים עם מחלות ריאה ( אסטמה, COPD ) תחת טיפול במשאף זאנאמיביר בו הוכחה יעילות מרשימה ללא הגברה בתופעות הלוואי בהשוואה לקבוצת האינבו. (לעיון במחקר לחץ על הקישור הראשון שבסוף המאמר)

תופעת הלוואי העיקרית של האוסלטאמיביר הנה בחילות והקאות המוקלות בהרבה בנטילת התרופה עם האוכל.( אתר הFDA .(http://www.fda.gov/cder/drug/infopage/tamiflu/default.htm
נקודה נוספת למחשבה הנה העובדה כי רוב המחקרים לעייל למעט האחרון בוצעו בעזרת חברות התרופות המייצרות ומשווקות את התרופות הנ"ל, כפי שלמדנו לא מעט לאחרונה רק על פי מחקרים אקראיים מבוקרים בלתי תלויים ארוכי טווח ובפרספקטיבה של זמן נוכל למדוד את חשיבות, יעילות ובטיחות הטיפול החדשני הנוכחי.

לעיון במחקר בטיפול בחולים עם מחלות ריאה MEDSCAPE

לעיון בתופעות הלואי של אוסלטאמיביר באתר רשות המזון והתרופות האמריקאי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים