במחקר זה שנערך בוויאומינג, ארה"ב, בקרב רופאים בקהילה, היו שלוש מטרות עיקריות. האחת הייתה להבין כיצד תופסים הרופאים את התקשורת עם הרוקחים. השנייה, כיצד נתפסת האחריות המקצועית של הרוקח בעיני הרופא. לבסוף נבדקה דרגת האחריות בה הרוקחים מבצעים את תפקידם בעיני הרופאים. למחקר זה היו שני שלבים. בשלב הראשון רואיינו שישה רופאים. בשלב השני נשלחו סקרים בדואר ל 313 הרופאים. המדדים בהם השתמשו החוקרים במחקר היו גישות וניסיון הרופאים במפגש עם הרוקחים ותפיסת הרופאים בנוגע לאחריות הרוקח. 176 רופאים החזירו את השאלונים. כ 50% מהמשיבים היו רופאי משפחה. לאחר ניתוח השאלונים התברר כי 25% מכלל הרופאים נמצאים במגע אישי יום יומי, מעל 4 פעמים ביום, עם רוקחים בנוגע לתרופות החולה. בד בבד כ 21% פנו רק לעיתים נדירות לרוקח. רוב הפניות של רוקחים אל רופאים היו בנוגע למרשמי המשך, כאשר 27.8% מהרופאים דיווחו על יותר מ 10 פניות שכאלו ביום. 79.2% מהמשיבים דיווחו כי הקשר לרוקח נעשה בד"כ ע"י אחות במרפאה. בנוגע לאחריות המקצועית של הרוקחים 88.0% סברו כי על הרוקח להתמקד בטעויות ברישום, 65.1% בחינוך המטופלים, 63.4% בתרופות ללא מרשם ו 52.0% בייעוץ לרופא בבחירת תרופות מרשם. הניסיונות השלילים השכיחים ביותר שדווחו בנוגע לרוקחים היו: הפחדת המטופלים, ניפוק מרשמי המשך בלתי מאושרים השמעת הערות בלתי נאותות באוזני החולה. החוקרים סבורים כי תוצאות מחקר ראשוני זה יהיו שימושיות בחינוך דורות עתידיים של רופאים ורוקחים.
J Am Pharm Assoc 2000 40(5):625-630.
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!