בחולים עם אי ספיקת לב יש שיפעול יתר של נוירוהורמונים הגורמים לאצירת נוזלים ומלחים בגוף. שיפעול יתר של המערכות הואזוקונסטריקטוריות גורם לגדילה עודפת של תאים, לייפת (פיברוזיס) של הלב ואפקטים טוקסיים לתאים. למרות מתן של חוסמי הקונברטאזה של האנגיוטנסין וחוסמי בטא, הפרוגנוזה של חולים הלוקים באי ספיקת לב גרועה. לכן, קיים הצורך בפיתוח אמצעים חדשים לשפור תוחלת החיים בחולים עם אי ספיקת לב. מעכבי הואזופפטידאז משפעלים את המערכות הואזודילטטוריות האינטרינזיות ע"י עיכוב של המפרק פפטידים וזודילטטורים כגון פפטידים נאטיורטים, אדרנומדולין וברדיקינין. חומרים אלו משנים את המאזן בין הואזוקונסטריקטורים והואזודילטטורים האינטרינזים באי ספיקת לב טוב יותר מחוסמי הקונברטאזה של האנגיוטנסין לבד. מחקר פרוספקטיבי, רנדומלי, כפול סמויות, רב מרכזי זה השווה בין ליזינופריל (חוסם הקונברקטאזה של האנגיוטנסין) לבין אומפטרילאט (מעכב ואזופפטידאז) בחולים עם אי ספיקת לב.
במחקר נכללו 573 חולים מעל גיל 18 שנים עם אי ספיקת לב (NYHA class II-IV), מקטע פליטה של חדר שמאל 40% או פחות. כל החולים קיבלו טיפול בחוסמי ACE לפני המחקר. החולים עברו רנדומיזציה לאומפטרילאט במינון מטרה של 40 מג ליום (289 חולים) או לליזינופריל במינון מטרה של 20 מג ליום (284 חולים). הטיפול ניתן ל- 24 שבועות. החולים עברו מבחן מאמץ בשיטת Modified Naughton בבסיס ואחרי 12 שבועות. מעקב קליני במשך 24 שבועות הטיפול.
משך זמן המאמץ במבחן המאמץ בשבוע ה- 12 התארך ב- 6-/+24 שניות בקבוצת האומפטרילאט וב- 6-/+31 שניות בקבוצת הליזינופריל (p=0.45). היו פחות אירועים קשים קרדיווסקולרים בקבוצת האומפטרילאט (7%) לעומת קבוצת הליזינופריל (12%)(p=0.04). החמרה באי ספיקת הלב נצפתה ב10% מקבוצת האומפטרילאט לעומת 26% מקבוצת הליזינופריל (p=NS), אירועים איסכמים ב- 35% לעומת 4% (p=NS) ואירועים אריטמיים ב- 4% לעומת 5% בהתאם (P=NS). לא היה הבדל בין הקבוצות בסה"כ תופעות הלואי (25% בקבוצת האומפטרילאט לעומת 33% בקבוצת הליזינופריל, p=NS). במשך תקופת המעקב 2% מקבוצת האומפטרילאט ו- 4% מקבוצת הליזינופריל מתו (p=NS) ו- 3% לעומת 6% אושפזו עקב החמרה באי ספיקת הלב (p=NS). השילוב של מוות או אשפוז אירע ב- 5% מחולי קבוצת האומפטרילאט וב- 9% מחולי קבוצת הליזינופריל (p=0.052). מוות, אישפוז או הפסקת התרופה עקב החמרה באי ספיקת הלב אירעו ב- 6% בקבוצת האומפטרילאט וב- 10% בקבוצת הליזינופריל (p=0.035).
בחולים עם NYHA class III-IV בבסיס, בקבוצת האומפטרילט חל שיפור בNYHA class בשיעור גדול יותר מאשר בקבוצת הליזינופריל (p=0.035). לעומת זאת בקרב חולים עם NYHA class II בבסיס, לא היה הבדל בין קבוצת האומפטרילאט לקבוצת הליזינופריל.
לסיכום, אומפטרילאט נראה יעיל יותר מליזינופריל בטיפול בחולים עם אי ספיקת לב. יש צורך במחקרים לבדיקת יעילות התרופה לטווח ארוך בהקטנת תמותה ותחלואה בחולים עם אי ספיקת לב.
Rouleau JL, Pfeffer MA, Stewart DJ et al. Comparison of vasopeptidase inhibitor, omapatrilat, and lisinopril on exercise tolerance and morbidity in patients with heart failure: IMPRESS randomised trial. Lancet 2000; 356: 615620.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!