בדיקות כמותיות של חידקים בתרביות שתן החלו להתבצע באמצע שנות ה 1950 על מנת לקבע דרך אבחנה בין זיהום לקונטמינציה בדרכי השתן של הנבדקים. במחקרים של נבדקים עם זיהום א-תסמיני של דרכי השתן (זאד"ש) מציאת 105Colony-forming units(cfu)/ml מנבא זיהום עקבי ברמה גבהה בדרכי השתן בעוד שזיהום פחות מ (105cfu)/ml מנבא זיהום עקבי ברמה נמוכה. בנוסף, לתרביות שתן רגילות חוזרות המדגימות זיהום היה ערך מנבא זהה לתרבית אחת מקטטר. למרות ש זאד"ש הינה שכיחה ואף נראה שקשורה לתופעות חולניות בקבוצות מסוימות כגון פיאלונפריטיס בנשים בהריון. מעט ידוע על הפתוגנזה, המהלך הטבעי של המחלה, גורמי סיכון והקשר לזיהום סימפטומטי בדרכי השתן. מטרת המחקר הנוכחי הנה להעריך ולהרחיב את הידע באופן פרוספקטיבי על הגורמים הנ"ל בנשים בריאות.
נבדקו 796 נשים פעילות מינית בין הגילאים 18 עד 40 שנה במשך שישה חודשים לגבי הימצאות זאד"ש אשר הוגדר מעל 105cfu/ml של מזהמים בדרכי השתן. קבוצת הנבדקות חולקה לסטודנטיות באוניברסיטת וושינגטון ונשים ממרפאה באזור מגורים מוגדר. תרביות שתן קבועות נלקחו בזמנים קבועים, הנבדקות ניהלו יומן וכן ענו על שאלונים. זנים של E.COLI נבחנו להמוליזין, גנוטיפ של papG, סוג RNA ריבוזומאלי.
נמצא כי ההארעות של זאד"ש היה 5% בבנות האוניברסיטה ו- 6% בנשים מהמרפאה. זאד"ש אשר הוגדרה כפעמיים תרביות שתן חיוביות רצופות הייתה שכיחה ב- 5% בשתי הקבוצות.
E.COLI היה המזהם בשכיחות של כ- 80% בשתי הקבוצות. בשתי הקבוצות 8% מ- 295 התרביות של זאד"ש הובילו להתפתחות זיהום סימפטומטי בתוך שבעה ימים ( אותו זן ואותו סוג ריבוזום בשתי תרביות עוקבות ) בהשוואה ל- 1% של זיהומים סימפטומטיים ב- 5436 תרביות שהכילו פחות מ- 105cfu/ml. ב- 34 תרביות של זאד"ש שלוו בפיוריה 15% פיתחו זיהום סיפטומתי בדרכי השתן. נמצא כי זאד"ש היה קשור גם לסיכון מוגבר להתפתחות זיהום תסמיני לאחר חודש.
גורמי סיכון להתפתחות זאד"ש היו:שימוש בדיאפרגמה וקוטל זרע, מגע מיני, שימוש בקוטל זרע בלבד ו- CERVICAL CAP . לא נמצא הבדל בין זיהום אתסמיני ותסמיני לגבי היחס של זני ה- E.COLI אשר היו חיוביים להמוליזין ו- papG. רק ב- 26% ממקרי הזאד"ש היו תרביות חוזרות שהעידו על זאד"ש חוזר עובדה המלמדת כי רוב הזיהומים האתסמיניים חולפים עצמונית. אולם התוצאות מרמזות כי זאד"ש הנו מצב בו ישנו סיכון מוגבר לפתח זיהום תסמיני בדרכי השתן במיוחד בנוכחות פיוריה.
מחבר המאמר Hooton TM וחבריו מצינים כי ממצאי המאמר מחזקים את ההשערה כי זאד"ש הוא מצב שכיח המתרחש כתוצאה של חדירת פתוגן בדרך כלל לשלפוחית ללא גרימת תסמינים. הפתוגן בד"כ מסולק על ידי מנגנוני ההגנה של הגוף אולם לעיתים נשאר תקופה קצרה או ארוכה בדרכי השתן ואף יכול לגרום לזיהום תסמיני. נשאר רק לקבוע מדוע זיהום תסמיני של דרכי השתן מתרחש רק במספר מצומצם של נשים עם ריכוז חידקים גבוה בשתן.
A Prospective Study of Asymptomatic Bacteriuria in Sexually Active Young Women
Thomas M. Hooton, Delia Scholes, Ann E. Stapleton, Pacita L. Roberts, Carol Winter, Kalpana Gupta, Mansour Samadpour, Walter E. Stamm
The New England Journal of Medicine — October 5, 2000 — Vol. 343, No. 14
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!