משפחה

נקיטת מדיניות של "בדוק וטפל" ב-Helicobacter pylori מול ביצוע אנדוסקופיה בבירור תלונות של דיספפסיה: מחקר מבוקר.

דיספפסיה הוא מונח כולל המתאר תלונות הקשורות בבטן העליונה והכוללות: כאב, אי-נוחות, לחץ, נפיחנות ועוד. דיספפסיה שכיחה מאד באוכלוסייה ובכ- 60% מן המקרים בהם לא ניתן למצוא גורם אורגני היא מוגדרת כדיספפסיה פונקציונלית. מבין הגורמים האורגניים ניתן לציין את מחלת הכיב הפפטי (20%), תסמונת ההחזר הקיבתי-ושטי -(GERD 20%), ושאת הקיבה (1-2%). דיספפסיה מהווה גם נטל כלכלי נכבד הנובע מביצוע בדיקות חוזרות, טיפול ארוך- טווח בתרופות המפחיתות את חומציות הקיבה ואבדן ימי עבודה. הגישה המועדפת בבירור וטיפול של דיספפסיה שנויה במחלוקת. אין ספק שהגישה המדויקת ביותר היא זו הממליצה על בדיקה אנדוסקופית בכל מקרה של דיספפסיה, אולם, הבדיקה חודרנית, יקרה יחסית ואינה זמינה בכל המקרים. מאידך, גישה הנוקטת במתן טיפול אמפירי ראשוני בתרופות מפחיתות חומצה כרוכה בשימוש נרחב ומיותר בתרופות מבלי שתהיה אבחנה מדויקת של הגורם לתלונות.
גילוי החיידק H. pylori והעובדה שניתן למצוא זיהום זה בכ95% מהחולים עם כיב פפטי, הביאה לגיבוש מדיניות המבוססת על ביצוע אנדוסקופיה רק במקרים בהם יש סימנים המתריעים על ממאירות כגון אנמיה, ירידה במשקל, דיספגיה וגיל מבוגר >50-45 שנים. בכל שאר המקרים מומלץ לבצע בדיקה לא פולשנית לנוכחות זיהום ב-H.pylori ומתן טיפול משולב באלו שנמצאו חיוביים. במקרה זה מובטח מתן טיפול מרפא ברוב המוחלט של חולי כיב פפטי. מודלים כלכליים הראו את יתרונה של גישה זו מבחינת עלות-תועלת. בעבודה שלפנינו נבדקה לראשונה באופן מעשי יעילות הגישה הלא-פולשנית של "בדוק וטפל" בהשוואה לביצוע בדיקה אנדוסקופית בכל מקרה.
נבדקים ושיטות: 500 נבדקים עם תלונות של דיספפסיה (כאב אפיגסטרי שנמשך יותר משבועיים ללא סימני אזהרה כמו: ירידה במשקל, דיספגיה , אנמיה או דמם) אשר נאספו מ- 85 מרפאות ראשוניות בעיר אודנסה בדנמרק נכללו בעבודה. הנבדקים חולקו באופן אקראי ל- 2 קבוצות בנות 250 נבדקים בכל אחת. קבוצה אחת עברה כולה אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות וטופלה בהתאם לממצאים. הקבוצה השנייה נוהלה בשיטת "בדוק וטפל". הנבדקים נבדקו לנוכחות H. pylori באמצעות תבחין נשיפה עם 13c-urea ואלו שנמצאו חיוביים טופלו בטיפול משולש כנגד החיידק. במקרה ולא חל שיפור בתסמינים לאחר חודש או במקרה של הישנות התסמינים במשך שנת המעקב – הופנו הנבדקים לאנדוסקופיה. המעקב אחר הנבדקים כלל מילוי יומן תלונות ושאלונים ונמשך 12 חודש.
תוצאות: הגיל הממוצע ב- 2 הקבוצות היה 45 שנים, ושיעור הזיהום ע"י H. pylori הגיע לכדי 28% מסך הנבדקים. בתום תקופת המחקר לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשיעור הסימפטומים בין 2 הקבוצות. כמו כן לא נמצאו הבדלים משמעותיים באיכות החיים, מספר כולל של ימי העדרות מן העבודה במשך שנת המחקר, מספר ביקורים אצל רופא המשפחה או אשפוזים בבתי חולים. 12% מן הקבוצה שנוהלה בשיטת "בדוק וטפל" הביעו חוסר שביעות רצון מן הבירור ותוצאותיו לעומת 4% מן הקבוצה שעברה אנדוסקופיה. מאידך, בתום שנת המחקר היה סך ביצוע האנדוסקופיות בקבוצת ה"בדוק וטפל" בשיעור של 0.4 מזו של הקבוצה ה"אנדוסקופית" והשימוש בתרופות מסוג PPI היה 0.89. 91% מהחולים עם כיב פפטי היו מתגלים באנדוסקופיה או מטופלים עם חיסול החיידק בשיטת "בדוק וטפל".
מסקנת המחקר היא כי נקיטת מדיניות "בדוק וטפל" בחולים דיספפטיים ללא סימני אזהרה יעילה ובטוחה כמו ביצוע אנדוסקופיה ומביאה לחסכון ניכר בעלויות, כל זה במחיר של העדר שביעות רצון ב- 12% לעומת 4% בקבוצה האנדוסקופית.

Helicobacter pylori test-and-eradicate versus prompt endoscopy for management of dyspeptic patients: a randomised trial
Lassen AT, Pederson FM, Bytzer P, Schaffalitzky de Muckadell OB. Lancet 2000 Aug 5 ;356 (9228):455-60.

למאמר המלא, דרוש הרשמה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים