משפחה

השוואה של השפעת Rofecoxib (מעכב סלקטיבי של האנזים ציקלואוקיגנאז 2), Ibuprofen, ופלצבו על רירית מערכת העיכול העליונה בחולים עם אוסטיאוארטריטיס.

פגיעה ברירית הקיבה והתריסריון הנגרמת מנטילת תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות (NSAIDs) שכיחה ביותר וכרוכה בתחלואה ואף תמותה משמעותיים ובנטל כלכלי נכבד. בעבודות המבוססות על אנדוסקופיה שגרתית במטופלים הנוטלים תרופות מסוג NSAIDs נמצאה הארעות כיב פפטי בשיעור שבין 30%-15%. כמו כן נמצא כי השכיחות השנתית של סיבוכים גסטרואינטסטינליים משמעותיים (כיב, דמם, התנקבות) מגיעה לכדי 2% בקרב מטופלים אלו.
במינונים טיפוליים מקובלים של תרופות מסוג NSAIDs קיים עיכוב של 2 האיזואנזימים מסוג
(COX) cyclooxygenase (COX-1 ו- COX-2) המעורבים ביצירת פרוסטגלנדינים. האיזואנזים COX-1 הוא קונסטיטיוטיבי והוא נחשב ל"שומר הבית" ("houskeeping") המביא ליצירת פרוסטגלנדינים במצב פיזיולוגי ואחראי להגנת רירית מערכת העיכול והמוסטזיס תקינה בכלי הדם. כנגדו, האיזואנזים COX-2 הוא "מושרה"
(inducible) באזורי דלקת והוא אחראי ליצירת פרוסגלנדינים המתווכים בגרימת דלקת וכאב. מכאן שהפעילות האנטי-דלקתית המיוחסת לNSAIDs מתווכת כנראה על ידי עיכוב COX-2, בעוד שהנזק לרירית מערכת העיכול נובע מעיכוב של COX-1.
Rofecoxib ששמה המסחרי הוא Vioxx היא מעכב סלקטיבי של COX-2, ועבודות בשנים האחרונות הראו שמתן חד-יומי במנה של 25-12.5 מ"ג הביא להקלה בסימפטומים בחולי אוסטיאוארטריטיס שהייתה שוות ערך למתן iboprufen במינון של 800מ"ג X 3 ביום.
מטרת העבודה הרב-מרכזית, רב-לאומית הייתה להשוות את הפגיעה ברירית מערכת העיכול בין Rofecoxib, Iboprufen ופלצבו.
נבדקים ושיטות: מדובר למעשה בצירוף של מספר עבודות פרוספקטיביות, אקראיות ומבוקרות שבוצעו בו זמנית בארה"ב ובמדינות אחרות. נכללו חולים הסובלים מאוסטיאוארטריטיס > גיל 50 שנה ואשר נזקקו לטיפול למשך 6 חדשים לפחות. הוצאו מהמחקר חולים אשר סבלו ממחלה פפטית פעילה, אך נכללו חולים אשר סבלו בעבר ממחלה פפטית והחלימו, או חולים עם זיהום ידוע ב-
H. pylori. בכניסה למחקר הופסק למשך שבועיים כל טיפול קודם בתרופות נוגדות דלקת או תרופות מונעות הפרשת חומצה בקיבה, והנבדקים עברו אנדוסקופיה בסיסית במסגרתה נבדקה נוכחות החיידק H. pylori ברירית הקיבה.
באופן אקראי חולקו החולים ל- 4 קבוצות אשר טופלו ב- Rofecoxib במינונים של 25 מ"ג, 50 מ"ג אחת ליום או Ibuprofen 800 מ"ג X 3 ליום או פלצבו. המעקב כלל ניטור סימפטומים ובדיקות דם וביצוע אנדוסקופיות לאחר 6, 12 ו- 24 שבועות מתחילת המחקר, או בזמן הופעת תלונות של מערכת העיכול העליונה.
תוצאות: בס"ה נכללו במחקר 775 נבדקים שחולקו באופן שווה בין הקבוצות (195-193 נבדקים בכל קבוצה). היחס נשים : גברים היה 1:3 בכל הקבוצות והגיל הממוצע היה 62 שנים. התפלגות זהה הייתה במשתנים שכללו: גיל, מין, גזע, סיפור עבר של מחלות מערכת העיכול, הרגלי שתייה ועישון, זיהום ב-H. pylori ומדדי חומרה של אוסטיאוארטריטיס.
שכיחות כיב פפטי או ארוזיות: נצפה שיעור נמוך משמעותי באופן סטטיסטי במטופלים שטופלו ב-Rofecoxib בכל אחד מהמינונים- 12.5 מ"ג ו 25 מ"ג, בהשוואה למטופלים ב-Ibuprofen לאחר 12 שבועות ( 5.3% ו- 8.8% לעומת 29% בהתאמה), ולאחר 24 שבועות
(9.9% ו- 12.4% לעומת 46.8% בהתאמה). שיעור התפתחות כיב בקבוצה שטופלה ב-Rofecoxib 25 מ"ג לאחר 12 שבועות (4.7%) לא היה שונה באופן משמעותי סטטיסטי מהקבוצה שטופלה בפלצבו
(7.3%).
מסקנות: Rofecoxib במינונים הגבוהים פי 2-4 מהמקובל גורם פחות לפגיעה ברירית מערכת העיכול העליונה מאשר טיפול בibuprofen , ואינו גורם לפגיעה גבוהה מזו הנגרמת על ידי פלצבו.

הערת העורך: רופאי המשפחה ואורטופדים המרבים להשתמש ב- NSAIDs ערים אמנם לתופעות הלוואי של תרופות אלו במערכת העיכול, אך נחשפים בד"כ במידה מעטה לתופעות אלו. גסטרואנטרולוגים מאידך, נחשפים מידי יום לסיבוכים הקשים שבמערכת העיכול ויש לציין כי רוב המקרים המסובכים (דמם והתנקבות) הנראים כיום בבתי החולים נובעים משימוש בתרופות אלו.

Comparison of the effect of Rofecoxib ( a cyclooxygenase 2 inhibitor), Ibuprofen, and Placebo on the gastroduodenal mucosa of patients with osteoarthritis A randomized, double-blind, placebo-controled trial.
Hawkey C, Laine L, Simon T. et al for the Rofecoxib Osteoarthritis Endoscopy Muktinational Study Group.
Arthritis & Rheumatism 2000;43:370-377.

לתקציר המאמר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים