חוסם האנזים המהפך של אנגיוטנסין ACE-I כטיפול מניעתי למיגרנה ?

למרות הטיפול בהתקף מיגרנה על ידי תרופות ממשפחת הטריפטנים, לחולים רבים ההקלה הנה חלקית בלבד, 40%-30% אינם מגיבים כלל ולחלק מהחולים טריפטנים מחמירים את כאב הראש. לחולים אלו, אשר מבטאים שני התקפי מיגרנה ויותר, מומלץ טיפול מניעתי בחוסמי בטא, תרופות אנטי אפילפטיות ,כדוגמת סודיום ולפורט, חוסם הקולטן ל- 5 הידרוקסיטריפטאמין ותרופות ממשפחת ה- NSAID. אולם, רוב התרופות הללו מלוות בתופעות לוואי ולפיכך קיים הצורך בתרופות בעלות יעילות מוגברת ופחות תופעות לוואי. לאור מקרים בהם חולים בעלי יתר לחץ דם שטופלו במעכב האנזים המהפך ליזינופריל ביטאו שיפור ניכר במצב ההתקפים המיגרנוטיים, תוכנן מחקר זה לברר האם ממצא התבוננותי זה אכן קיים.
מטרת מחקר כפול הסמיות, מבוקר אינבו CROSSOVER זה הייתה לברר האם ליזינופריל יעיל במניעת התקפים מיגרנוטיים?
נבדקו 60 חולים בין הגילאים 59-19 אשר להם בין 6-2 התקפי מיגרנה בחודש. הנבדקים טופלו ב- 10 מ"ג ליזינופריל פעם ביום במשך שבוע, לאחר מכן 10 מ"ג ליזינופריל פעמיים ביום במשך 11 שבועות. לאחריהם שבועיים של הפסקת כל טיפול ו-12 שבועות של נטילת אינבו בדרך זהה לנטילת הליזינופריל. 30 מהנבדקים טופלו בדרך זו ו- 30 האחרים טופלו באינבו תחילה ואח"כ בליזינופריל.
נמצא כי בנטילת הליזינופריל נצפתה ירידה של 20% בשעות כאב הראש, 17% בימים עם כאבי ראש, 21% בימים עם מיגרנה ו- 20% הפחתה באינדקס חומרת כאב הראש לעומת נטילת אינבו.
בניסיון להסביר תוצאות אלו מניחים המחברים כי בנוסף לאפקט של ליזינופריל על מעבר אנגיוטנסין I ל- II ליזינופריל משפיע על התגובה הסימפטטית, מעקב יצור רדיקאלים חופשיים מגביר יצור פרוסטאציקלין ומעקב את הפרוק של ברדיקינין, אנצפאלין ו- SUBSTANCE P ניתן לקשור ממצאים אלו לממצאים החדשים שמורים כי התקפי מגרנה ללא אורה שכיחים יותר באנשים בעלי הגן DD לאנזים המהפך של אנגיוטנסין וכי אנשים אלו בעלי פעילות מוגברת של אינזים זה ובעלי שכיחות מוגברת של התקפים מאשר שאר האנשים המיגרנוטיים. לפיכך ניתן לשער כי למעכב האנזים המהפך של אנגיוטנסין יש תפקיד במניעת ההתקפים הללו.

למאמר המערכת

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים