בימים 6 – 4 בינואר 2001, התקיים במלון הרודס באילת כינוס החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה – חיפ"א.
בכנס עסקו בשלושה נושאים מרכזיים: תזונת פגים ותינוקות, חיסונים חדשים לפנאומוקוקים והשפעת הורמון הגדילה על התבגרות והשמנה.
ד"ר צחי גרוסמן
יו"ר חיפ"א

להלן כמה תקצירים:
השימוש בחיסונים מוצמדים כנגד פנוימוקוקים בילדים: ירידה בתחלואה ומניעת התפשטות החיידקים

רון דגן – היחידה למחלות זיהומיות בילדים, מרכז רפואי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר – שבע.

פנוימוקוקים הינם כיום הגורם העיקרי לבקטרמיה, דלקת ריאות חיידקים ומנינגיטיס בילדים, וכן אחר משני הגורמים העיקריים לדלקת אזניים.
מדי שנה מתים בעולם כמיליון ילדים כתוצאה מזיהום פנוימוקוקאלי ובישראל מגיעים לבית החולים כ – 350 ילדים בשנה לפחות עם בקטרמיה, מתוכם כ – 15% עם מנינגיטיס.

בשנים האחרונות פותחו חיסונים כנגד פנוימוקוקוס, המתאימים לתינוקות ולילדים רכים. חיסונים אלו מורכבים מהאנטיגן הקפסולארי הרב סוכרי של הזנים הנפוצים (בין 7 ל – 11 זנים), המוצמדים לאנטיגן חלבוני בקשר קוולנטי (מכאן שמם – חיסונים מוצמדים), כדוגמאת החיסונים נגד המופילוס אינפלואנזה B.
חיסונים אלו נמצאו בטוחים ואימונוגנים.
מחקרי היעילות הראשונים שהסתיימו מראים הצלחה במניעת זיהומים חודרניים, דלקת ריאות ודלקות אזניים. יתר על כך החיסונים הללו הראו הצלחה בירידה בנשאות של זנים פנוימוקוקאלים בכלל וירידה בהתפשטותם במעונות יום ובמשפחות.
בנוסף, מכיוון שרוב הזנים העמידים שייכים למספר זנים יחסית קטן, וזנים אלו שייכים לזני החיסון, ניתן לראות ירידה בנשאות והתפשטות של הזנים העמידים כתוצאה מחיסון.
לחיסונים הפנוימוקוקאלים בילדים עתיד ורוד – אך כמובן שנצטרך למספר שנות מעקב לפני שנכריז על הצלחה מלאה בנושא זה.

EVALUATION OF THE EFFICACY OF CHIZUKIT IN THE PREVENTION OF RESPIRATORY TRACT INFECTIONS IN YOUNG CHILDREN

AVNER HERMAN COHEN, VARSANO ITZHAC – IPROS

תכשיר ה"חיזוקית" מכיל פרופוליס, אכינצאה, וויטמין C. במסגרת מחקר שנערך בחורף 2000 – 1999, נבדקה יעלות התכשיר במניעה ו/או הקלה של מחלות דרכי הנשימה בקרב ילדים בגילאי שנה עד 5 שנים.
המחקר בוצע בשיטת:
RANDOMIZED, PLACEBO CONTROLLED,DOUBLE BLIND
לצורך מניעה, התכשיר ניתן פעמיים ביום לשלושה חודשים ובזמן מחלה הומלץ להעלות את המינון לארבע פעמים ביום.

תמצית ה – ACHINACEA הופק מהחלקים העליונים של צמח ה –
E.PURPUREA ומהשורשים של E.ANGUSTIFOLIA , במחקרים מעבדתיים, נמצא שהחלק הפוליסכרידי מגרה את מערכת החיסון על ידי הגברת פעילות הפגוציטוזיס, כמוטקסיס, הפעילות האוקסידטיבית של נאוטרופילים ומקרופגים והגברת יצור של IL-10, IL-6 , IL-1, TNF.
לפרופוליס מייחסים פעילות נוגדת דלקת ופעילות ANTIMICROBIAL בעיקר על ידי מרכיב ה – FLAVONOID, בנוסף יש לו פעילות
ANTIOXIDANT.

בקרב הילדים שקיבלו חיזוקית פעיל, נצפו פחות ימי חום, פחות ימי טיפול אנטיביוטי, פחות ימי טיפול בפרצטמול, פחות אפיזודות של מחלה, פחות ימי ביקור אצל רופא ופחות ימי העדרויות מהגן או המעון, בהשוואה לילדים שקיבלו תכשיר פלצבו.
לא נצפו הבדלים בעלי מובהקות סטטיסטית בפרמטרים של שיעול יומי, שיעול ליילי ונזלת בין הילדים שקיבלו חיזוקית פעילה לאלה שקיבלו פלצבו.
אותה מגמה נצפתה גם בקרב אחים ואחיות באותה משפחה, שאחד מהם קיבל תכשיר פעיל והשני תכשיר פלצבו.
לא נצפו תופעות לוואי במהלך הסקר.

מכיוון שחומרים "טבעיים" ותמציות צמחים מכילים או יכולים להכיל חומרים כימיים פעילים, יש לוודא לפני מתן התכשיר ו/או התמצית את שילובם עם טיפולים רפואיים מקובלים.
כמו כן, יש להכיר את המצבים הרפואיים בהם מתן תכשירים אלו אינו מומלץ.
אנו ממליצים על ביצוע מחקרים נוספים, הבודקים את יעילותם, דרך פעולתם, השפעתם ובטיחותם (SAFETY AND EFFICACY?) של מוצרים "טבעיים" ותמציות צמחים.

גרדת SCABIES : סקירה של 25 חולים שלא אובחנו

ג. מנוחין, ס. זינגר, י. שירי, א. מצקר
מרפאת ייעוץ עור ילדים, קופת חולים כללית, תל נורדאו, תל-אביב.
מרפאת ייעוץ עור ילדים, שרותי בריאות מכבי, רמת-השרון.

מטרה: העבודה נעשתה כדי לברר מה הממצאים הקליניים האופייניים ובאלו בעיות נתקל הרופא המטפל בילדים חולי גרדת.
שיטות: בסריקת גליונות המרפאה, של 4 השנים האחרונות 1996 – 2000, נמצאו 25 ילדים חולי גרדת שהופנו לייעוץ ללא אבחנה. לא נכללו בסקירה מקרים שהופנו עם חשד לגרדת או כאלו שהיו כשל טיפול treatment failure .
תוצאות:
– רוב החולים (60%) היו מתחת לגיל שנה, ו – 90% מתחת לגיל 5 שנים.
– מכל הילדים הנגועים היו תלונות או סמני גרד ופריחה פפולרית בפיזור קלאסי, דהיינו שלפוחיות פוסטולות בכפות ידיים ורגליים, פפולות המוקדי גרעון בעור הבטן, הגב, באיזורי בתי השחי. לשליש מהילדים היו נגעים באברי המין.
– רוב הילדים (60%) הופנו באבחנה המוטעית של דרמטיטיס אטופית. כל הילדים קיבלו טיפולים לא יעילים לפני הפנייתם.
דיון: גרדת הינה מחלה הנפוצה בילדים ומבוגרים בקהילה. נמצאה אנמנזה משפחתית חיובית ב – 20% של המקרים, הכוללת גרד בבני המשפחה האחרים וחשיפה למקור סביבתי (OCCUPATIONAL EXPOSURE?). רוב החולים היו תינוקות, מה שהעיד על הקושי האבחנתי בגיל זה. החשד בהפניה היה בעיקר לדרמטיטיס אטופית (עקב הגרד).
הטיפול כלל במקרים רבים, משחות סטרואידיות שגרמו לתמונה קלינית מסולפת (INCOGNITA).
לסיכום: בתינוקות ללא אנמנזה אטופית הסובלים מגרד ופריחה פפולרית בפיזור אופייני יש לשקול את האבחנה של גרדת, ולטפל בהתאם.