החומר למאמר הראשון נלקח מגליון- NURSING FORUM VOL 35 #3
JULY SEPT 2000
BARRIERS TO RECRUITMENT:MEN IN NURSING
ROBERT J. MEADUS ,RN,MSC
למרות שבעשור האחרון ישנה עליה במספר הגברים העוסקים במקצועות הסיעוד, הם עדיין נחשבים כמיעוט באוכלוסיית האחיות. הסיעוד נשאר עיסוק המיועד בעיקר לנשים.
ב- 1996, 4.9% מכלל ציבור האחיות בארה"ב היו גברים. ב- 1998 בקנדה 4.4% היו גברים. כדאי לציין שישנה מגמה של הכנסות נשים לעיסוקים הנחשבים גבריים כגון : רפואה, רפואת שיניים, משפטים, עסקים למיניהם ורוקחות. אך תנועת הגברים למקצועות הסיעוד היא איטית. BOUGHN 1994 טוען שלנשים ניתנת תמיכה רבה בכדי להכניס אותן למקצועות של גברים, אך לגברים המעוניינים לפרוץ את מחסום הכניסה למקצועות נשיים, לא ניתנת תשומת לב או תמיכה, ואף לא נעשה מאמץ רב בענף הסיעוד כדי למשוך ולהחזיק גברים בעיסוק זה.
אילו גורמים מקשים על גיוסם של הגברים למקצועות הסיעוד?
במאמר זה מזהים כמה גורמים ומביאים המלצות כדי לעודד את הגברים להתגייס לסיעוד.

קשר היסטורי:
מבחינת היסטורית, כמו היום, הסיעוד נחשב עיסוק שמטבעו מיועד למין הנשי וכך נשארה תדמיתו החברתית. הסיעוד נוסד ע"י נשים, ותומך בדמות הסטריאוטיפית הנשית: בעלת תכונות טיפוחיות, עדינות, אכפתיות. עיסוקים בעלי תכונות אלו נחשבים כעיסוקים נשיים. בניגוד לתכונות הגבר: כח, תוקפנות ושליטה.
לא תמיד התנהלו כך הדברים. לגברים תפקיד דומיננטי בארגון סיעודי, עוד משנת 330 לספירה (בעידן הביזנטי). גם בזמן הצלבנים, גברים המוכרים כ"אחים" טיפלו בחולים ופצועים. בארה"ב בזמן מלחמת האזרחים, שרתו גברים כ"אחים". אף צוין שלפלורנס נייטינגייל היה מתחרה גברי בשם ג'ון סיימון, שייסד בי"ח שדה נסיוני בגרמניה בזמן מלחמת FRANCO- PRUSSIAN 1870-1871, ובו עבדו אחים. משך שנים רבות לא קיבלו מועמדים גבריים לבתי ספר לאחיות בקלות. בשנת 1888 נוסד בי"ס לאחים בעיר ניו יורק, שחינך אחים כדי לטפל בחולים פסיכיאטריים. למרות כל זאת, תרומת הגבר למקצוע נשכחה לפי דעתם של מספר סופרים. חוסר הכרה זה, תומך בתדמית הנשית של הסיעוד בחברה, ובתפיסת ה"אח", הגבר כסטייה.
באופן כללי היה מקובל שבעיסוק הסיעוד אין מקום לגברים.

תפיסת הציבור:
לפי דעתם של מספר סופרים, מחסום עיקרי שמונע את כניסת הגברים למקצועות הסיעודיים, הינו התדמית המסורתית של העיסוק והגדרות החברה העוסקות בהבדלי המינים – ההתנהגות הגברית לעומת ההתנהגות הנשית. תהליך הסוציאליזציה מתחיל בילדות וגברים הבוחרים לעסוק בסיעוד כמקצועם, הולכים כנגד מוסכמות חברתיות.
סטריאוטיפים אלו מובילים לעיתים קרובות לאפלייה כנגד גברים שכביכול בחרו בעיסוק מחוץ להגדרתם. יתרה מזאת, עיסוק במקצוע "נשי", נתפס בעיני החברה כירידה בסטטוס.
תכונות מבדילות אלו, אינן טבועות בטבע הביולוגי, אלא הן מבנים חברתיים הקשורים בלהיות זכר או נקבה והשקפות אלו מגבילות אותנו כאשר אנו בוחרים מקצוע.

תדמית הסיעוד:
התדמית המסורתית של האחות מקבל חיזוקים ע"י השימוש בסמלים כגון: מלאך, עוזרת לרופא, סמל מין ובאופן בולט אחיות כנשים. שימוש בסמלים אלו ע"י המדיה אף מחזקים את הסטריוטיפ אחיות = נשים. אי הכללת גברים בפרסומי גיוס סטודנטים לסיעוד נותן חיזוק גם כן לגישות הנ"ל. אח אחד דיווח שהמורה של בתו אמרה שלא יכול להיות שאביה אח הוא בטח רופא. בעיני החברה נתפס הסיעוד כעיסוק שמצריך תכונות מיניות נשיות ללא קשר למינו של האח/אחות.
בסקר שנערך בין בני נוער בבתי ספר תיכון בשנת 1997 נמצא שיש דעות חיוביות בנוגע לגברים בסיעוד. 73% היו נגד הרעיון שסיעוד מקצוע בעל בלעדיות לנשים ו- 77% חשבו שאחים אינם נשיים. בראיונות אחרים נמצא שלנשים לא הפריע הרעיון של גברים בסיעוד אך לגברים היו הסתייגויות. אחים נמנעים מלעבוד במחלקות כמו: יולדות ויונקים, החלטה זו אף קיבלה גושפנקה ע"י בתי המשפט, אך האחיות רשאיות לטפל בכלל מגוון האוכלוסייה. גישות אלו גורמות לסקסיזם במקצוע וזה משפיע על גיוסם של גברים לסיעוד. בשפה היומיומית כשמדברים על אחיות לא מדגישים female nurse אך כשמדברים על אח אומרים male nurse מפני שזה חריג. בספרות המקצועית ראיה לכך שאחות פרושה אישה הייה ב- American Journal of Nursing משנת 1997, פורסמה תצוגת צילומים שנקראה "האחות ליד מיטת החולה" ומתוך 15 צילומים, לא הייתה נציגות של אף אח.

סטריאוטיפים מיניים:
עוד סטריאוטיפ נפוץ בכל הנוגע לגברים הבוחרים בסיעוד הוא שהם נשיים או הומוסקסואלים. השתלשלות הדבר הוא כך: בחברה נחשב שכדי לעסוק בסיעוד נחוצות תכונות הנחשבות נשיות כמו יכולת לשרת, אמפטיה ויכולת לטפח. אזי גברים בסיעוד חייבים להיות כמו הסטריאוטיפ המקובל. וזה מהווה בעיה כשגבר רוצה לבחור בסיעוד כעיסוקו בחיים. חלק מהגברים במקצוע מרגישים צורך להדגיש את גבריותם בכל רגע אפשרי ע"י ענידת טבעת נשואים, פטפוטים על ילדיהם וכיו"ב.

גורמים כלכליים:
עוד גורם לחוסר הגברים בסיעוד הינו הגורם הכלכלי. לסיעוד סטטוס כלכלי נמוך לעומת מקצעות גבריים. מבחינה מסורתית, לתפקידה של האישה בחברה ערך נמוך מזה של הגבר, דבר המשתקף גם בגמול.

אסטרטגיות לגיוס גברים לסיעוד:
עקב הורדת תקציבים במערכת הבריאות יש פחות נרשמים לבתי ספר לסיעוד. לאור עובדה זו דרישות הקבלה למוסדות אלו ירדו. לקראת שנת 2011 צפוי מחסור גדול באחיות. הסיבות לכך הן: לרוב מגייסים נשים, שהן רק 50% מכלל האוכלוסייה, ירידת ההולדה, אחיות שייצאו לפנסיה והגיוס הירוד למקצוע. מאגר האחיות לא מתחדש בהתאם לביקוש. הרבה נשים היום פונות למקצועות לא מסורתיים של נשים, כמו שהוזכר קודם. יש לשנות את תדמית הסיעוד ממקצוע חד מיני למקצוע שמושך גם את הזכרים בחברה. דרכים חדשות לגיוס גברים יכול להתאפשר ע"י פניות לתלמידי תיכון. האסטרטגיות לגיוסם צריכות לכלול שבירת מיתוסים ומחסומים חברתיים לגבי המקצוע. יש לחנך מחדש אחיות, מחנכים, מנהלים, ארגונים מקצועים, איגודים, יועצי חינוך בבתי ספר ואת הממשלה כדי לגרום לשינוי הדרוש. מוסדות חינוך לסיעוד צריכים לנקוט באמצעים שונים כדי לגייס גברים. זה כולל מסע פרסום מולטימדיה מצד אחד, כדי לשנות את תדמית הסיעוד בעיני הציבור ומעקב לאחר המדיה בחיפוש תעמולות סקסיסטיות בנוגע לסיעוד. מומלץ לגייס אחים למסע זה. לבסוף יש לשפר את הגמול הכלכלי כדי למשוך יותר אנשים מכלל האוכלוסייה המעורבת למקצוע הסיעוד!
e-mail של כותב המאמר rmeadus@cns.nf.ca
בחרתי במאמר זה כחומר למחשבה…

המגזין למנויים בלבד