Injuries:Using an Ergonomic Approach
Bernice D. Owen RN
AORN Journal Vol 72,No 6
December 2000

בסיעוד האמירה שעבודה עלולה לסכן את בריאותך היא בעלת חשיבות. בבתי חולים קיימים כמה סיכונים לצוות הסיעודי. המדווח ביותר הינו דקירות מגופים חדים אך הנזק שעולה למוסדות הבריאות הכי הרבה כסף הינו נזקים שנגרמו עקב עומס יתרה על הגב או כתפיים. נושאים אלו נחקרו וחל שיפור.
Ergonomics (הנדסת אנוש) הינו החקר של עבודת האדם וקשור בהתאמת העבודה לאדם ולא האדם לעבודתו. מנסים לזהות היבטים מהעבודה המהווים סיכון פוטנציאלי לעובד ולעצב אותם בצורה בטיחותי יותר. ניתן לעצב מחדש תפקיד, מוצר, תחנת עבודה, סביבה וארגון מקום עבודה בכלל. לדוגמא – ישנו מזרק שעוצב למנוע דקירות, המחט נכנסת פנימה ישר אחרי ההזרקה. וכיום המוצר ידידותי יותר לעובד.
בעבר ניסו בדרכים שונות להוריד את שכיחות בעיות גב והכתף. התמקדו בעיקר בהדרכת העובד עם דגש במכניקה גופנית. לגישות אלו עד עכשיו לא היו תוצאות מרהיבות. ניסו לשנות את העובד במקום לשנות את התפקיד. מחקרים הראו שגישה ארגונומית הקשורה באומדן התפקיד הבעייתי ושינוי התפקיד שיהפוך אותו לפחות מזיק עשוי להוריד את מספר העובדים הניזוקים ממאמץ יתר.
הוכחות לבעיה:
בשנת 1984 אחיות דורגו במקום חמישי מכלל העובדים שתבעו פיצוים עבור נזקי גב. (בארבע המקומות הראשונים היו פועלים למיניהם). תדירות נזקי מאמץ יתר אצל אחיות בתי חולים הוא כמעט כפול מזה של עובדים במגזר הפרטי.
למרות כל המאמצים להורדת השכיחות, היא רק עולה.
נשירת אחיות מהמקצוע עקב בעיות גב בשנות ה- 80 -אחיות רבות החליפו משרות או עזבו את הסיעוד בכלל עקב נזקים שנגרמו ממאמץ יתר. כדי לתת לכם מושג, בסקר שנערך על 503 אחיות 38% ענו שנאלצו לקחת ימי מחלה עקב כאבי גב. מתוכם, 20% אמרו שעברו למקום עבודה אחר בתוך המקצוע לפחות פעם אחד כדי להקל עליהם. 12% מכלל העונים מתכננים לעבור מקום עבודה ועוד 12% רוצים בכלל לעזוב את הסיעוד.
במחקר אחר שנערך באנגליה, 12% מכלל האחיות ציינו שהן עוזבות את המקצוע עקב כאבי גב.
הגורם לכאב גב ונזק:
הגורם המצית את בעיית המאמץ יתר אצל אחיות הינו הרמה והעברת חולים. עד כה לא שאלו את אחיות חדר ניתוח מה הן חושבות שהוא הגורם. גב' אואן (מחברת המאמר) שוחחה עם 8 אחיות חדרי ניתוח בבית חולים גדול. הן אמרו שהמצית את כאבי הגב במקום עבודתם הינו:
עמידה לאורך זמן
הרמה והחזקת גפיים של חולים
החזקת ריטראקורים למשך זמן רב
העברת חולים ממיטה למיטה
הושטת ידיים, הרמת חפצים, והזזת מכשור
שינוי תנוחות החולה תוך כדי ניתוח
עדיין יש לחקור את כל התפקידים שצוינו אבל גב' אואן התמקדה במטלת העברת החולים מהמיטה לאלונקה.
גישה ארגונומית בנושא העברת חולים:
גב' אואן ערכה ניסוי מעבדתי כדי להחליט איזה מכשיר המשמש כעזר להרמת חולים פחות מאמץ. היו 8 מתנדבות- חלק כאחיות וחלק כחולים. נעזרו ב- 3 מכשירים:
– קרש מתגלגל (שהוא שכיח בשימוש בחדרי ניתוח)
– קרש מחליק מפוליאטלן
– משטח המוריד חיכוך
שיטת הניסוי:
עם כל אחד מהעזרים היה על האחות לסובב את החולה על צידו, להניח את המכשיר עזר מתחת לסדין להניח את החולה על גבו ולמשוך אותו אל המיטה השניה.
נמצא שהאחיות חשו פחות מאמץ פיזי והאחיות שהיו "חולים" חשו נוח יותר גם כן כשנעזרו במשטח המוריד חיכוך. הם נאלצו לתמוך רק קצת כשנעזרו במכשיר זה.
שלב ב' בניסוי נערך ב- 2 בתי חולים, אחד כביקורת ואחד לשם ניסוי. בקבוצת הביקורת העבירו חולים כפי שנהוג ובקבוצת הניסוי נעזרו במשטח המוריד חיכוך.
הממצאים:
תחושת המאמץ הסובייקטיבי ניתן להורדה במידה משמעותי ע"י שימוש במשטח מוריד חיכוך. בנוסף, החולים חשו נוח יותר לעומת חולים בקבוצת הביקורת.
השלכות במסגרת חדרי ניתוח:
ממצאים אלו משמשים אחיות חדרי ניתוח מפני שסוג העברות חולים במסגרת חדרי ניתוח דומה לאלו המתבצעות במחלקות. נמצא שהמשטחים נעלמו מאתרי הניסוי וכשחיפשו אותם הם נמצאו בחדרי ניתוח.
גישה ארגונומית בנוגע לשינוי תנוחות:
אחיות חדרי ניתוח טענו שלשנות את תנוחת החולה במיטת חדרי הניתוח כרוכה במאמץ ונושא זה נחקר גם כן. נמצא שמשטח המוריד חיכוך הוריד את המאמץ גם כאן.
אז נשאלת השאלה: מדוע לא משתמשים במכשירי עזר כשישנם?
והנה תשובתם של האחיות :
– מכשירים לא זמינים
– גוזל יותר מדי זמן
– מכשירי עזר לא יציבים
– החולים לא הרגישו בנוח איתם
מחקרים אחרים הראו דעה חיובית כש:
– הוכשרו בשימוש במכשיר
– יש מספיק מכשירי עזר במחלקה
– הם מעורבים בבחירת הפרט
– קיבלו את תמיכת ההנהלה
האם גישות ארגונומיות יהפוכו לנורמה?
באנגליה כבר קיימת חקיקה למען תכניות ארגונומיות בכל מסגרת המעניקה טיפול רפואי. יכול להיות שגם בארה"ב יאמצו את השיטה וכל זה כדי למנוע נזקים שנגרמים מהעבודה המאומצת של האחיות.

המנויי במגזין בתשלום