פריון: The effect of intercourse on pregnancy rates during assisted human reproduction

Tremellen KP., Valbuena D., Landeras J. et al
Human Reproduction 2000;15(12):2653-2658
זוגות רבים מעידים כי החל מאבחון בעיית הפריון חלה ירידה בדחף ובפעילות המינית. הפעילות המינית מצטמצמת עוד מעבר לכך כאשר בני הזוג מתחילים בפרוטוקול הטיפולי ובמיוחד במקרים בהם הטיפול כולל החזרת עוברים. הירידה בפעילות המינית נובעת, בין היתר, מהפחד כי בזמן המשגל העוברים "יתנתקו" מהרחם והסיכוי להתעבר יפחת.
מבחינה תאורטית, קיום יחסי מין בתקופת החזרת העוברים (במסגרת טיפולי פריון) נמצא במחלוקת. מחד, בזמן המשגל (במיוחד בזמן האורגזמה הנשית) הרחם מתכווץ באופן ריתמי. התכווצויות אלו עלולות אכן להפריע להשרשת העובר. יתר על כן, קיים החשש כי התעלסות עלולה לגרום לזיהום החודר לרחם והעלול להזיק לתוצאה המיוחלת. מאידך, מחקרים בחיות הדגימו כי חשיפה לנוזלי הזרע
(seminal plasma) בזמן הזרעה העלתה את שיעור ההריונות. עד כה התבצעו מספר מחקרים קטנים בהם נבדק האם החשיפה לנוזלי הזרע בזמן החזרת עוברים מסייעת להריון. מחקרים אלו לא הניבו תוצאות חד-משמעותיות (חלקן הצביעו על עליה בשיעור ההריונות ואילו אחרים לא הדגימו כל תועלת שבחשיפה לנוזלי הזרע). אולם, גם מחקרים אלו לא עסקו בקיום יחסי מין היות והחשיפה לנוזלי זרע התבצעה בעקבות הזרעה תוך רחמית IUI (ראה למשל את מאמרם של גבע וחב' ב- Fertil Steril. 2000 Apr;73(4):755-60) .

מחקר זה הינו המחקר הפרוספקטיבי הראשון הנועד לבדוק את בטיחות קיום יחסי המין במהלך טיפולי פריון הכוללים החזרת עוברים.

·מחקר זה התבצע בשני מרכזים (Adelaide -Australia & Madrid-Spain). שני המרכזים השתמשו בפרוטוקולים זהים לשם גירוי שחלתי. הקבוצה הספרדית החזירה עוברים "טריים" ואילו הקבוצה האוסטרלית החזירה עוברים מופשרים לנשים במהלך מחזור ספונטאני.
·המשתתפים במחקר חולקו לשתי קבוצות בצורה אקראית. הקבוצה הראשונה הונחתה להימנע מקיום יחסי מין לאורך כל מחזור ההפריה. הקבוצה השניה הונחתה לקיים יחסי מין באופן ספציפי בארבעת הימים שסביב תאריך ההחזרה (עם שינויים קלים בין שני המרכזים).
·מרכז ספרדי: הימנעות לאורך כל המחזור.
קיום יחסי מין 12 שע' לפני שאיבה ביציות ו- 12 שע' לאחר
החזרת עוברים.
·מרכז אוסטרלי: הימנעות למשך יומיים לפני עד יומיים אחרי
החזרת העוברים. קיום יחסי מין לפחות פעם אחת בתקופה הנ"ל.

סה"כ נכללו במחקר 600 מחזורי טיפול (400 החזרות עוברים "טריים" ו- 200 החזרות של עוברים מופשרים). 298 מחזורים כוונו להימנעות מיחסים ו- 302 מחזורים הודרכו לקיום יחסים. 122 מחזורים הוצאו מהמחקר היות ולא הגיעו לשלב החזרת העוברים. ב- 22 מחזורים בהם הזוגות תודרכו לקיים יחסים, בני-הזוג דיווחו כי לא "עמדו בתנאי הקבוצה". לא היה אף זוג שקיים יחסי-מין בזמן שהודרך להימנע מיחסים.
לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות מבחינת גיל, משך תקופת אי-הפריון, האטיולוגיות השונות לבעיית הפוריות ומספר מחזורי הטיפול בעבר. יש לציין כי במרכז הספרדי נצפה הבדל קטן אך משמעותי בנוגע למספר העוברים המוחזרים (3.21 ו- 3.47 בקבוצות המשגל וההימנעות, בהתאמה). ההחלטה על מספר העוברים המוחזרים בוצעה ע"י רופאים אשר לא היו מיודעים לגבי הפרוטוקול המחקרי.

תוצאות ההריונות מובאים בטבלה:

·תוצאות מחקר זה מראות לראשונה כי קיום יחסי מין בימים שסביב תאריך החזרת העוברים אינו פוגע בסיכוי להרות ולהמשיך להריון עם דופק.
·יתר-על-כן, לנשים אשר היו חשופות לנוזלי זרע (יחסי-מין) היה שיעור גבוה יותר של עוברים אשר הגיעו לשלב התפתחות עם הדגמת דופק.

·לא נצפה הבדל בשיעור ההפלות הטבעיות בין שתי הקבוצות.

בניתוח התוצאות הנ"ל נכללו הנשים בקבוצות השונות לפי ההכוונה הראשונית (intention-to-treat). אולם, בבדיקת התוצאות נמצא כי במידה והנשים (22 נשים) אשר לא קיימו יחסי מין למרות שהיו אמורות לעשות זאת, היו מועברות לקבוצת ההתנזרות (לשם חישוב שיעור העוברים אשר הדגימו דופק), אזי התוצאות הנ"ל היו בולטות עוד יותר.
יש לציין, כי השיפור במספר ההריונות בקבוצת "ההתעלסות" אינו מוסבר ע"י ביוץ והפריה טבעית היות ולנשים אלו הודגמה תקופת אי-פריון ארוכה (ממוצע 4.7 שנים) והסיכוי להגיע להפריה טבעית בקבוצה זו הינו נמוך מ- 1%.
השיפור במספר העוברים אשר התפתחו בלט יותר במרכז הספרדי (לעומת האוסטרלי). ייתכן והדבר נובע מ:
א. בני הזוג במרכז הספרדי התבקשו לקיים יחסי מין פעמיים (לעומת פעם אחת לפחות במרכז האוסטרלי).
ב. הגברים במרכז הספרדי אשר הודרכו להתנזר, התנזרו לאורך כל המחזור, בעוד של"עמיתיהם" האוסטרלים הותר לקיים יחסי-מין החל מ- 3 ימים לאחר ההחזרה. ייתכן ויחסי-מין אלו הניבו שיעור קטן של הריונות אשר הפחית את הפער בין קבוצת ההתנזרות לקבוצת המקיימים יחסים.
ג. יתכן כי שיעור ההריונות הכללי הנמוך יחסית במרכז האוסטרלי (אשר השתמש בעוברים מופשרים) מצריך אוכלוסיית מדגם גדולה יותר לשם הדגמת הפערים.
ד. ייתכן שההבדלים נובעים מהאופי השונה של עובר "טרי" לעומת עובר מופשר והצורך השונה של העוברים בחשיפה לנוזלי זרע.

המחברים דנים ארוכות בהשפעות השונות של נוזל הזרע על ההריון המתפתח. מרבית התיאוריות מתמקדות באפקט האימונולוגי של נוזל הזרע (אשר יתכן ומתווך ע"י TGF-b הנמצא בנוזל הזרע) אשר משפר את הסבילות האימונולוגית של האם כלפי העובר. תיאוריות אלו הנמצאות במחקר זמן רב מיוחסות גם לצדדים האפידמיולוגים של מחלת רעלת ההריון אשר בה (כביכול) חשיפה לזרע מפחיתה את הסיכון למחלה.

בכל מקרה, למרות שהמנגנונים הפיזיולוגיים המדויקים טרם הובהרו דים, ניתן להסיק ממחקר זה כי קיום יחסי מין בתקופת החזרת עוברים איננה מסוכנת ויתכן שאף מועילה להתפתחות ההריון.

למאמר המקורי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים