מתן פראבסטאטין לחולים עם תעוקת חזה בלתי יציבה- תוצאות מחקר ה- LIPID

Tonkin AM, Colquhoun D, Emberson J, et al. Effects of pravastatin in 3260 patients with unstable angina: results from the LIPID study. Lancet. 2000 ;356(9245):1871-5

מחקר ה- LIPID בדק את השפעת הפראבסטאטין בחולים לאחר אוטם בשריר הלב ו/או תעוקת חזה בלתי יציבה. במחקר המקורי נכללו 9014 חולים (7498 גברים) בגילאים 31 עד 75 שנים עם אוטם שריר הלב או תעוקת חזה בלתי יציבה 3-36 חודשים בטרם ההכללה במחקר. החולים גויסו באוסטרליה ובניו זילנד בין השנים 1990 עד 1992. נכללו חולים שלאחר 8 שבועות של דיאטה, רמת הכולסטרול שלהם הייתה 4.0 עד 7.0 מ"מול בליטר והטריגליצרידים בצום מעל 5.0 מ"מול בליטר. חולים עם בעיות רפואיות משמעותיות או ניתוח ב- 3 החודשים שקדמו לרנדומיזציה וחולים עם אי ספיקת לב NYHA דרגה III או IV או LVEF מתחת ל- 25% לא נכללו.
החולים עברו רנדומיזציה לפראבסטאטין 40 מ"ג ליום או לפלצבו. משך הטיפול והמעקב היה 6.0 שנים.
במאמר הנוכחי בדקו האם לפראבסטאטין הייתה השפעה שונה בחולים עם תעוקת חזה בלתי יציבה ובחולים לאחר אוטם שריר הלב.
3260 חולים עם תעוקת חזה בלתי יציבה 18.8 חודשים median לפני הרנדומיזציה ו- 5754 חולים לאחר אוטם שריר הלב 14.6 חודשים median לפני הרנדומיזציה נכללו בעבודה הנוכחית.
בתום המחקר, 19% מהחולים שעברו רנדומיזציה לפראבסטאטין הפסיקו את הטיפול, בעוד ש- 24% מהחולים שעברו רנדומיזציה לפלצבו, התחילו לקחת תרופות להורדת רמת השומנים בדם.
בחולים שעברו רנדומיזציה לפלצבו, לא היה הבדל בתמותה הכללית לאחר 6 שנות מעקב בין החולים שגויסו למחקר לאחר אוטם שריר הלב לבין אלו שגויסו לאחר תעוקה בלתי יציבה (p=0.31). פראבסטאטין הקטין את התמותה בקרב החולים שגויסו לאחר אוטם שריר הלב ב- 20.6% (p=0.002) ובקרב החולים שגויסו לאחר תעוקת חזה בלתי יציבה ב- 26.3% (p=0.004). לא היה הבדל ביעילות של פראבסטאטין בין החולים לאחר אוטם ולאחר תעוקה בלתי יציבה. האפקט של פראבסטאטין על תמותה ממחלת לב כלילית, שבץ מוחי, אוטם שריר הלב, ניתוח מעקפים ואנגיופלסטיה מוצגים בתמונה מס' 1.

בחולים מקבוצת התעוקה הבלתי יציבה, שיעורי ה- endpoint המשולב של מות ממחלה כלילית ואוטם שריר הלב, תמותה כלילית, שיעורי אוטם והצורך ברווסקולריזציה הוקטנו במידה משמעותית ע"י פראבסטאין לעומת הפלצבו. בחולים בקבוצת האוטם בשריר הלב פראבסטאטין הקטין את שיעורי האירועים הקרדיוסקולרים במידה שווה.
בקרב החולים עם תעוקת חזה בלתי יציבה 75.0% מקבוצת הפלצבו לעומת 71.8% מקבוצת הפראבסטאטין נזקקו לאישפוז חוזר (p=0.042). בקרב החולים עם אוטם שריר הלב 69.4% מקבוצת הפלצבו לעומת 65.8% מקבוצת הפראבסטאטין נזקקו לאשפוז חוזר (p=0.004). בקרב החולים עם תעוקת חזה בלתי יציבה 28.3% מקבוצת הפלצבו לעומת 27.0% מקבוצת הפראבסטאטין נזקקו לאישפוז חוזר עקב תעוקת חזה בלתי יציבה (p=0.36). בקרב החולים עם אוטם שריר הלב 22.5% מקבוצת הפלצבו לעומת 19.6% מקבוצת הפראבסטאטין נזקקו לאשפוז חוזר (p=0.004).
טיפול בפראבסטאטין היה בטוח. לא דווחו תופעות לוואי חריגות.

מסקנות ומשמעויות קליניות:

פראבסטאטין במינון של 40 מג ליום יעיל במידה שווה בהקטנת הסיכון ללקות באירועים קרדיווסקולרים, כולל תמותה, בחולים לאחר אוטם שריר הלב ובחולים לאחר תעוקת חזה בלתי יציבה. יש להקפיד, קרוב לודאי, על מתן סטאטינים במינונים שהוכיחו יעילותם במחקרים הקלינים בחולים לאחר אוטם שריר הלב ובחולים לאחר אשפוז עקב תעוקת חזה בלתי יציבה.

למאמר

לאבסטרקט ב- PUBMED

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים