האם אינסולין הניטל בשאיפה יעיל כטיפול בחולי סוכרת סוג 1?

ההשפעה המיטיבה של איזון קפדני של סוכר על הסיבוכים הכרוניים של סוכרת סוג 1 הוכחה באופן מובהק במחקרים DCCT ו SDID . במחקרים אלו הוכח כי על מנת לקבל איזון סוכרתי טוב יש להשתמש בהזרקות אינסולין לפחות פעמיים עד שלוש ביום ולעיתים אף יותר. האיזון הקפדני במחקרים אלו הסתמך על הזרקות אינסולין קצר טווח בסמוך לארוחה באופן תכוף. יחד עם זאת שאיפות וניסיונות אלו לא הצליחו לשמר רמת איזון זו לאורך זמן יתכן בשל חוסר הנוחות בהזרקות תכופות וההיענות הנמוכה. יעילות נדרשת זו מסתמכת על ההבנה כי מלבד הספקת האינסולין הבזאלית יש צורך לספק אינסולין בסמוך לארוחות אולם הפרמקוקינטיקה של האינסולין קצר הטווח מצריכה הזרקה שלו כ20עד 30 דקות טרם הארוחה עובדה המקשה מאוד על ההענות והאיזון. לפיכך נוסו מספר דרכים לספק את האינסולין ללא הצורך בהזרקה. במתן פומי האינסולין גדול מדי מכדי לחדור את רירית המעי והוא מפורק לחלקיקים קטנים ולא פעילים. נסיונות מתן אינטראנאזליים ודרך העור לא צלחו בשל יכולת חדירה ירודה. אינסולין הניטל בשאיפה כטיפול לסוכרת מוכר כבר משנת 1925 וב1971 הוכח כי 10-30% מכמות האינסולין הניטלת בשאיפה נספגת למחזור הדם. כעת פותח תכשיר המכיל אינסולין בתצורת אבקה המתפזרת בדרכי הנשימה ובראה באמצעות ארוסול המאפשר לנטר את כמות האינסולין הניטלת בכל שאיפה ובכך לכמת את הטיפול בדרך מתן זו. מחקר זה בא לבחון את התפיסה כי אינסולין הניטל בשאיפה, טרם הארוחה, יכול להשיג אותה רמת איזון של רמות הסוכר כשם שניתן על ידי אינסולין הניטל בהזרקה. נקודת הקצה הראשונית שנבחנה הייתה רמות איזון הסוכר כפי שבוטאו ע"י HbA1C בתום 12 שבועות. נקודות קצה שניות היו רמות סוכר בצום ובתום ארוחה , שכיחות וחומרת היפוגליצמיה, תפקודי ראה ושביעות רצון.
המחקר נערך בצורה אקראית על 73 חולים בסוכרת סוג 1 בין הגילאים 18-55 וערכי HbA1C ממוצעים של 8.5%. 35 החולים בקבוצת המחקר נטלו את האינסולין בשאיפה בסמוך לארוחות ובנוסף זריקה של אינסולין אולטראלנט לפני השינה. 36 חולים בקבוצת המחקר קיבלו את המרשם הטיפולי הקבוע שלהם שכלל שתיים עד שלו הזרקות ליום. הנבדקים ניטרו את רמות הסוכר 4 פעמים ביום והתאימו את רמות הסוכר כל שבוע מתוך מטרה להגיע לרמות סוכר של 100-160 מ"ג/דל. טרם ארוחה.
נמצא כי לאחר 12 שבועות לא היה הבדל משמעותי ברמות איזון הסוכר. רמות ה HbA1C ירדו מרמה ממוצעת של 8.5% לרמה של 7.9% בקבוצת המחקר ו 7.7% בקבוצת הביקורת ללא הבדל משמעותי. גם בבחינת התגובה למתן ארוחה לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות. 550 מקרי היפוגליצמיה נמצאו בקבוצת המחקר לעומת 547 בקבוצת הביקורת ( 8 מול 10 מקרי היפוגליצמיה חמורה ו 5.5 מקרים לחודש-חולה מול 5.3 מקרים לחודש-חולה של היפוגליצמיה בהתאמה). תפקודי הראה בקבוצת המחקר היו יציבים ללא שינוי משמעותי מקבוצת הביקורת וללא תופעות לואי משמעותיות. שביעות הרצון מהטיפול היתה גבוה יותר בקרב קבוצת המחקר .
מחקר זה הבא להוכיח את נכונות התפיסה מדגים כי אינסולין הניטל בשאיפה יכול להחליף את הזרקות האינסולין טרום הארוחה בחוליי סוכרת סוג 1 וכי איזון סוכר זהה יכול להיות מושג למשך 3 חודשים. שביעות הרצון של המטופלים מטיפול זה יכולה להגדיל את השימוש והאיזון של חולים אלו. כעת נערכים מספר מחקרים דומים הבוחנים את ההשפעה ארוכת הטוח של טיפול זה וכן את ההשפעה על חולים עם מחלות ראה כרוניות.

הערת העורך:
אם התפיסה הזאת תתממש הרי שמדובר בפריצת דרך ממשית ביכולת להגיע להיענות טובה יותר של החולים. נשאר להוכיח עדיין כי האפקט הנ"ל נשאר לאורך זמן מעבר ל12 שבועות.

LANCET למאמר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים