NEJM 2001; 344:710
מחקר שהתפרסם לאחרונה ב NEJM מצא כי הטיפול במחלת פרקינסון באמצעות השתלת תאי עובר במוחם של מטופלים בגילאי 60 ומטה הצליח, אך המטופלים סבלו מתופעות לוואי חמורות.
החוקרים מאוניברסיטת קולורדו, שבדנבר ארה"ב, ערכו מחקר כפול-סמיות ומבוקר שבמהלכו הושתלו ניורוני דופמין עוברי למטופלים. במחקר זה השתתפו 40 חולים אשר הושמו לקבל בצורה אקראית השתלה או ניתוח מדומה (אשר במהלכו קדחו המנתחים חורים לגולגולת).
לאחר שנה נמצא, כי המדדים הסובקטיבים המדרגים את חומרת המחלה אצל החולים בגילאים 60 ומטה, השתפרו בצורה ניכרת בהשוואה לקבוצת הבקרה. המדדים נלקחו בבוקר, לפני שהמטופלים לקחו את מנת הלבודופה שלהם. השיפור ניכר בירידה בקשיחות, בחולים הצעירים יותר ניכר השיפור אף בהאטה בתנועה. בנוגע לרעד, הרי שלא נמצא שיפור באף אחת מקבוצות הטיפול. מדד הפעילות היום-יומית (ADL) הראה שיפור ניכר בקבוצת המושתלים. השינוי היה שווה לכמחצית האפקט של לבודופה. העובדה שלא נמצא שיפור בקרב קבוצת המטופלים המבוגרים הוסבר ע"י החוקרים בירידה בגמישות המוח או כתוצאה ממחלות מפושטות יותר במוח עצמו בקרב קבוצה זו.
בד בבד מעקב ארוך טווח אחר חולים מושתלים (אצל חלק מהחולים עד לשלוש שנים), נמצא כי 15 אחוז מהחולים פיתחו דיסטוניה ודיסקינזיה. המטופלים כולם היו בני שישים או צעירים יותר בזמן הניתוח והסימפטומים השתפרו בכלל החולים במהלך השנה הראשונה שלאחר ההשתלה. החוקרים טוענים, כי עובדה זו מרמזת כי גידול מתמשך של התאים שהושתלו, הביא לעודף של דופמין ולכן בעתיד יהיה צורך להשתיל כמות קטנה יותר של תאים. החוקרים מסכמים כי תופעות הלוואי מצביעות על כך כי יש צורך לעדן את טכניקת הניתוח.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!