מהו הטיפול העדיף בפקקת של הורידים העמוקים (DVT)

טיפול הבחירה במקרי פקקת של המערכת הורידית העמוקה (DVT) או תסחיף ריאתי, כולל מתן הפרין למשך 7-5 ימים תוך הגעה לזמן APTTהמוארך פי 2.5-1.5 מערך הבסיס והתחלת מתן נוגדי ויטמין K במקביל. המטרה של טיפול זה הינה בשלוש רמות: מניעת המשכיות יצירת הקריש, מניעת היוצרות תסחיפים ריאתיים ומניעת חזרת DVT. זמינות תכשירי הפרין נמוך משקל, עולה יחד עם הנוחות בשימוש התת עורי פעמיים ביום וההימנעות מהצורך לנטר את התרופה בדם מביאים לעליה ניכרת בשימוש בהם. מחקרים מבוקרים ואקראיים הדגימו כי תכשירים אלו יעלים לפחות באותה מידה כהפרין. בנוסף להערכת הקשר בין הטיפול לארועים הקליניים גילו מחקרים אלו נטיה לנסיגה של הקריש בקבוצות שטופלו בהפרין נמוך משקל, אולם למחקרים אלו לא היה את הכוח הסאטיסטי להוכיח זאת ובנוסף התאמה בין שיעור חזרת הארועים הקליניים למידת הנסיגה בגודל הקריש לא בוצע.
לפיכך, מטרת מחקר זה הינה להשוות שני מרשמי טיפול בהפרין נמוך משקל לטיפול בהפרין, תוך הערכה ונוגראפית של נסיגה בגודל הקריש ואירועים קליניים חוזרים של DVTכנקודות קצה. כן נמדדו מקרי הדמם ומקרי תמותה כללית.
המחקר נערך בצורה אקראית, מבוקר ופתוח. קבוצת המחקר מנתה 1137 חולים שנאספו מ-104 מרכזים ב-10 ארצות(כולל ישראל), בין השנים 1998-1996, במחקר נכללו חולים מעל גיל 18 שלקו ב-DVT של הגפיים התחתונות שהוכח על פי ונוגראפיה והיו תלונות קליניות מתחת ל-14 יום. החולים חולקו אקראית ל-3 קבוצות:
1. 375 נבדקים טופלו בהפרין תוך ורידי בהעמסה של 5000 יחידות ולאחר מכן IU/h 1250 למשך 7-5 ימים ובמקביל מתן תכשירים נוגדי ויטמין K למשך 3 חודשים.
2. 388 נבדקים טופלו בהפרין נמוך משקל (REVIPARIN) פעמיים ביום למשך 7-5 ימים ובמקביל מתן תכשירים נוגדי ויטמין K למשך 3 חודשים.
3. 374 נבדקים טופלו בהפרין נמוך משקל (REVIPARIN) פעם ביום למשך 28 יום ובמקביל מתן תכשירים נוגדי ויטמין K מהיום ה-21 למשך 3 חודשים.
נקודות הקצה הראשונית היתה נסיגת הטרומבוס כפי שנבדקה על פי ונוגרפיה ושיטת הניקוד על שם MARDER. נקודות קצה שניוניות היו אירועים של DVT, תסחיפים ריאתיים ומקרי מוות במהלך 90 יום.
נמצא כי מהנבדקים שקיבלו הפרין, 40.2% ביטאו נסיגה בגודל הקריש. מהקבוצה שטופלה על ידי הפרין נמוך משקל פעמיים ביום, 53.4% ביטאו נסיגה בגודל הקריש ומהנבדקים שטופלו בהפרין נמוך משקל פעם ביום, 53.5% ביטאו נסיגה בגודל הקריש. שתי הקבוצות שטופלו בהפרין נמוך משקל היו באופן מובהק יותר יעילות בצימצום גודל הקריש.
בהשוואת היכולת למנוע אירועי DVT חוזרים בקבוצת הפרין נמוך משקל פעמיים ביום, אירעו 1.8% מקרים לעומת 6.4% בקבוצת ההפרין (מובהק סאטיסטי) ובקבוצת ההפרין נמוך משקל פעם ביום 3.5% אירועי DVT חוזר (לא מובהק סאטיסטי). בנוסף נמצאה התאמה גבוהה ומובהקת בין הממצאים הונוגראפיים לבין האירועים הקליניים: מבין 490 הנבדקים שלא הגיבו בצמצום גודל הקריש אירעו 7% של DVT חוזרים לעומת 476 נבדקים שהגיבו לטיפול בצמצום גודל הקריש בהם רק 1% ביטא אירועים חוזרים של DVT. ארועי הדמם והתמותה היו דומים בשלושת קבוצות המחקר.
מסקנת המחברים הנה כי ב DVT חריף מתן הפרין נמוך משקל
(REVIPARIN) פעם או פעמיים ביום, יעיל יותר מטיפול בהפרין בצימצום גודל הקריש ובמניעת ארועים חוזרים של DVT ומאידך בעל פרופיל בטיחותי שווה.

הערת העורך:
מחקר אשר לדעתי בעל שני מסרים עיקריים: קשירת הטיפול בהפרין נמוך משקל לצימצום גודל הקריש והשפעת נתון זה על שכיחות הארועים הקליניים וכן, הוכחת יעילות מתן חד פעמי של הפרין נמוך משקל במקרי DVT לאורך 28 יום ראשונים של הטיפול, נתון היכול לעזור בהחלטה על דרכי הטיפול בחולים אשר לגביהם יש קושי במתן שתי זריקות ביום ובמקביל קושי במתן קומדין, תוך מידת הזהירות המקובלת מהסקת מסקנות על פי מחקר אחד.

למאמר המקורי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים