משפחה

Continuing Metformin throughout pregnancy in women with polycystic ovary syndrome (PCOS) appears to safely reduce first-trimester spontaneous abortion: a pilot study.

Glueck CJ, Phillips H, Dameron D, Sieve-Smith L and Wang P.
Fertil Steril 2001; 75(1): 46-52.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) מאופיינת במחזורים לא סדירים ומועטים (ואכן חלק מהנשים לוקות באי-פריון על-רקע העדר ביוץ), היפר-אנדרוגניזם (הן קלינית-מורפולוגית והן ביוכימית) ולחלקן נמצאה תנגודת יתר לאינסולין, היפראינסולינמיה והשמנת יתר. בשנים האחרונות, מספר חוקרים (אם כי לא כולם) מצאו קשר בין PCOS לבין עליה ב- Plasminogen Activator Inhibitor-1 (PAI-1) .
PAI-1 הינו חלבון אשר בעלייתו "מחליש" את המערכת הפיברינוליטית ובכך "תומך" למעשה בקרישת יתר. במספר סדרות של נשים עם הפלות מוקדמות חוזרות נמצאה פעילות יתר של PAI-1. הקשר בין PAI-1 להפלות חוזרות מוסבר בהיותו "טרומבוגני" ובכך הוא מפריע לזרימת הדם בשליה המתפתחת. נשים הסובלות מ- PCOS סובלות משיעורי פוריות מופחתים. אולם, בנוסף לכך, נמצא כי לנשים אלו יש נטיית יתר להפלות במהלך הטרימסטר הראשון. עבודה קודמת אשר דווחה על-ידי אותה הקבוצה (מסינסינטי) הראתה כי שיעור ההפלות בנשים עם PCOS היה 44%. בבדיקת PAI-1 נמצא כי פעילותו בין היתר קשורה באופן עצמאי לסיכון להפלה מוקדמת.
מטפורמין הינו תכשיר המגביר את הרגישות לאינסולין תוך הורדת שיעור הגלוקונאוגנזה בכבד ועליה במספר ופעילות הקולטנים לאינסולין). בעבודות קודמות נמצא כי מתן מטפורמין לנשים עם PCOS הפחית את שיעור ההיפראינסולינמיה, שיפר את המדדים הביוכימיים והעלה את שיעור המחזורים הסדירים ל- 90% . כמו כן, בעבודות נוספות נמצא כי טיפול במטפורמין הוריד גם את פעילותו של PAI-1.
חלק גדול מהנשים השבות לבייץ באופן סדיר תחת טיפול במטפורמין מעונינות להרות (ואכן, מספר לא מבוטל של הריונות מתחיל במהלך טיפול זה). מטפורמין ידועה כתרופה שאיננה טרטוגנית השייכת לקבוצה (B (fda.
אולם, רופאים רבים מפסיקים את הטיפול לאחר בדיקת beta-hCG חיובית.

עבודה זו נועדה לבדוק:

1. בטיחותו של התכשיר במהלך הטיפול לאורך כל תקופת ההריון.
2. האם הטיפול התרופתי מפחית את שיעור ההפלות הספונטאניות.

המחקר הינו פרוספקטיבי תצפיתי (ללא קבוצת ביקורת).
·למחקר גויסו 22 נשים (22 הנשים שהרו מתוך 118 נשים אשר טופלו במטפורמין).
·10 נשים סבלו מאמנוריאה, 11 מאוליגומנוריאה ולאחת היו מחזורים סדירים. כולן התאימו להגדרות הביוכימיות והקליניות של PCOS . לרובן הייתה תמונה אופיינית בעל-שמע (מעל ל- 10 זקיקים בהיקף בקוטר 2-8 מ"מ) ויחס LH/FSH>2.
·כל הנשים הרו במהלך הטיפול במטפורמין. 19 נשים המשיכו לקבל את הטיפול (2.55-1.50 גר' ליום) למשך כל תקופת ההריון. שלוש נשים סרבו והטיפול הופסק עם וידוא ההריון.
·התוצאות הושוו לקבוצה היסטורית של 125 נשים שהרו לפחות פעם אחת ולהריונות קודמים של אותן הנשים הנכללות במחקר. תוצאות בדיקת ערכי PAI-1 הושוו לקבוצה של 23 נשים בריאות המתאימות מבחינת גיל.

תוצאות:
בהשוואה בין קבוצת המטופלות לבין קבוצת הביקורת ההיסטורית (ולאור ההשערה שהריונות חיים מעבר לשבוע 13 ימשיכו במרבית המקרים ללידת חי), הרי שנמצא הבדל סטטיסטי מובהק (p<0.001) בין שיעור ההפלות בטרימסטר הראשון בקבוצה המטופלת (27%) לקבוצת הביקורת (39%).

שיעור זה בולט עוד יותר בהשוואה המתבצעת בין הנשים המטופלות כעת, אשר הרו כבר בעבר לבין הריונותיהן הקודמים כביקורת. יש לציין כי בקבוצה זאת, נמצא שיעור הפלות יוצא דופן (selection bias ?) של 73%(!!).

אמנם מספר הנשים בסדרה ראשונית זו היה קטן, אולם לא נמצא שיעור יתר של מומים מלידה או מוות תוך רחמי בנשים המטופלות במטפורמין.

פעילות PAI-1 היתה גבוהה באופן ניכר בנשים עם PCOS בהשוואה לקבוצת נשים בריאות:
(21±16 U/ml vs. 7±6 U/ml; p=0/0007). פעילות זאת הייתה גבוהה מהאחוזון ה- 95 במחצית מקבוצת ה- PCOS לעומת רק 4% בקבוצת הביקורת.
התנגודת לאינסולין, כפי שמבוטאת ברמת אינסולין בצום ירדה מכ- 25uU/ml לכ- 15. ירידה זו לוותה בירידה מקבילה ברמת פעילות PAI-1.

נמצא ביטוי מוגבר, אך לא מובהק (p=0.065) בשיעור של ביטוי האלל הפולימורפי (4G (wild-type=5G יחסית לקבוצת הביקורת.

הערות:
מאמר זה מדגים כי הטיפול במטפורמין במהלך הריון בנשים עם PCOS משיג ירידה בשיעורי ההפלות המוקדמות ללא סיכון יתר בתופעות טרטוגניות. בנוסף, העבודה מוצאת פעילות יתר של PAI-1 בנשים עם PCOS וירידה בפעילותו בנשים המטופלות במטפורמין. עבודות קודמות הצביעו גם כן על שיעור פעילות גבוה של PAI-1 בקרב נשים עם הפלות חוזרות ועל ירידה בפעילותו (בעבודות אחרות) במהלך טיפול במטפורמין. אמנם, מהעבודה הנוכחית לא ניתן להסיק על אטיולוגיה ישירה, אך ייתכן ויש קשר סיבתי בין הורדת פעילות PAI-1 לבין העלייה בשיעור הריונות חי.

המחברים עצמם טוענים כי זהו רק מאמר מקדים (pilot study) וכי העבודה הנדרשת הינה עבודה פרוספקטיבית אקראית המשלבת פלצבו מול טיפול במטפורמין. הצורך בעבודה שכזו מתחזק במיוחד לנוכח ההבדלים הגדולים בשיעורי ההפלות שבין קבוצות הביקורת השונות ("הקבוצה ההיסטורית" וההריונות הקודמים של הנשים שבעבודה).

ה"בטיחות" בשימוש במטפורמין איננה מפתיעה, היות ועבודות קודמות שסקרו מספר גדול יותר של נשים עם סוכרת הראו אף הם כי התרופה לכאורה בטוחה לשימוש במהלך ההריון.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים