Journal occup-med. Feb,1991, 155-158.
Michael . A Shela. L Hospital hazards cancer drags. AG N May 1993

אחריותו של איש הצוות לשמור על מיגונו בעת עיסוקו עם חומרים ציטוטוקסיים או הפרשות המכילות חומרים ציטוטוקסיים . חובת המוסד לאפשר לאותו עובד עבודה בטוחה ע"י יצירת סביבה ואספקת משאבים מתאימים וכן בקרות תקופתיות של איכות הביצוע והמיגון ביחידות השונות .
האם בכל מרפאה מחלקה בבית חולים או בקהילה מקומות אלו אשר נותני שירות עם חומרים ציטוטוקסיים, ישנה מודעות, ונהלים מעודכנים לעבודה עם חומרים ציטוטוקסיים?
אנו חיים בתקופה ובמדינה שבה אנו חייבים וצריכים לדאוג לבריאותנו כמטפלים בבריאותם של אחרים . בפרט בארצנו בה לאחרונה נושא הבטיחות הינו נושא רגיש וטעון. זה מתחיל בבית בו אנו גרים או רוצים לחיות- בדיקה מדוקדקת מאילו חמרים נבנה, מי הקבלן המאשר חומרים אלו וזה ממשיך בקהילה בה אנו חיים, במקום עבודתנו ובגנים שבהם ילדנו מתחנכים .
אנו כמטפלים ומצילי חיים, מי יציל את חיינו אם נפגע כמטפלים? המודעות צריכה להיות מופנית לארגונים אשר בהם אנו עובדים ולהאיר את תשומת הלב.
בישראל פועלים עפ"י משרד הבריאות האמריקאי. מלבד נורבגיה אין לאף מדינה נוספת בעולם תקנות ממשלתיות המסדירות את הטפול בחומרים כימיים. לשאר המדינות קיימות המלצות בלבד של משרדי הבריאות וגם הם עוסקים כמעט כולם בהכנת התרופות הכימיות בלבד ולא בשאר אפשרויות החשיפה. האם אנו רוצים שתהיה "השתקת הנושא"?. אנו חייבים כמטפלים חוק שיחייב את הארגונים בהם אנו עובדים ועל פיו לנהוג ולהיות מוגנים.

צוות העוסק בכימותרפיה
נוסף ליכולת לעכב את צמיחת התאים יש לציטוטוקסיקה היכולת העקרונית לשנות את המידע הגנטי (לגרום למוטציה) וליצור גידולים (השפעה מסרטנת). החומרים הציטוטוקסיים עלולים להיות עבור החולה תרופה בעלת עוצמה אך מהווה סכנה עבור הצוות המטפל.
מתוך הספרות עולה כי החשופים ביותר להשפעת התרופות הכימיות הם לפי דרגת החשיפה הבאה: צוות סיעודי, רוקחים, כוח עזר וניקיון, צוות רפואי.
דרכי פגיעה אפשריות מתרופות כימיות הן על ידי מגע ישיר עם תרופה, מגע עם הפרשות חולה,על ידי שאיפה – דרך זו מסוכנת ביותר והנפוצה ביותר לפגיעה בצוות המטפל, הפגיעה היא כלל מערכתית.
בבדיקה יסודית של פרמטרים פרמקוקינטים של תרופות כימותרפיות נמצא שהסכנה הפוטנציאלית בה נמצא נותן התרופה אינה מסתיימת עם גמר מתן התרופה. אלו הבאים במגע עם הפרשות החולה יכולים להיות חשופים להשפעת החומרים הציטוטוקסיים. זאת בגלל שתרופות אלה נמצאות בהפרשות גוף שונות.
יש לפקח על מצב בריאותם של העובדים: ציוד מגן אישי הכולל כפפות חד פעמיות, בלתי חדירות, חלוק מגן, הגנה על נשימה לפחות על ידי חצי מסיכה מסננת חלקיקים. השולחן צריך לכלול מערכת יניקה עם מסנן. במקרה של מגע עם העור או הרירית דרושה שטיפה מיידית בכמויות גדולות של מים קרים.
באשר להעסקתן של נשים הרות או מניקות יש לקיים את הוראות ההגנה של אמהות ואת תקנות החומרים המסוכנים. כל הצוות המעורב בהכנה או בטפול בתרופות ציטוטוקסיות חייב להיות מודע לסיכונים הקשורים בחומרים אלו ולקבל הדרכה מתאימה. על נשים הרות ומיניקות להימנע מעבודה הקשורה בחומרים ציטוטוקסיים.

חשוב ליידע את החולה מדוע אנו חובשים כפפות או מסיכה בכדי שלא ייעלב. ידע מפחית חרדה וחשוב לשמור על האיזון בין טיפול מקסימלי ואיכותי בחולה, לבין שמירה מקסימלית על בריאותו של איש הצוות. חשוב לזכור שהנזק עלול להיגרם כתוצאה מחשיפה לתרופה כימית הוא אינדיבידואלי, פרט אחד יכול להינזק והשני לא, כפי שחולה אחד מגיב לתרופה מסוימת והשני לא. יתכן שהסיכוי לחלות או להינזק תלוי בנטייה גנטית הזקוקה כמובן לקטליזטור מן הסביבה ובמקרה זה התרופה הכימית יכולה למלא תפקיד זה נאמנה.

טיפול בעובד שזוהם ע"י חמר ציטוטוקסי:
* במקרה של מגע תרופה בעור יש לשטוף את המקום הנגוע במים וסבון.
* במקרה של התזה לעין יש לשטוף את העין בכמויות גדולות של מים במשך 15 דקות לפחות, כשהעפעפיים מוחזקים פתוחים ומיד לאחר זאת להיוועץ ברופא.
* במקרה של בליעת חומר יש להתקשר לרופא מיד.
* במקרה של דקירה ע"י מחט המכילה חומר הגורם לנקרוזה יש לטפל לפי ההנחיות המיוחדות.

מאחלים עבודה בטוחה נעימה ומרפאה.