Journal of psychosocial Nursing (1999) vol. 37 No 3.

מאמר זה בוחן סטודנטים לסעוד כמטרה פוטנציאלית לאלימות. הכנה והכשרה בצורה נכונה יכולות להוות הצעה לניסיון של הגנה על הסטודנטים מלהיות קורבנות ברוטציות הקליניות שלהם.

הגברת המודעות
סיטואציות מיוחדות מתגלות בדרישה ובהתערבות ברוטציות ובמעברים של הסטודנטים. הגברת המודעות לאלימות היא דאגה ראשית ועיקרית בסיוע הבסיסי בפסיכיאטרייה.

קטגוריות לקורבנות
אפשר לזהות תבניות לאפיון מטרה לקורבן ע"י אלימות. ישנם מטופלים תוקפים, המתוארים כגברים קשוחים או מטופלים בסף פגיעות. הצוות, על מנת לשלוט בהתנהגות המטופלים, מתנהג כנוקשה ובכפיה אוטוריטרית ולעיתים פרובוקטיבי וגורם בכך לאגרסיה ואמצעי לאלימות. מצד המטופלים שחשים זאת.
פגיעות וקטגוריות נוספות כוללות נשים, ילדים וחברים בארגון עם חוסר יכולת להגן על עצמם. צוות שהוא חסר תמיכה מקרוב הוא מאד פגיע.

מניעת אלימות והכנה חינוכית
בגלל המין וגישה של חוסר בטחון של הסטודנטים המוצגים ביתר שאת כשמתקרבים לרוטציות בקליניקות פסכיאטריות. רוב הסטודנטים לסעוד יכלו לתאר את פגיעותם, המדריכים הקליניים לסעוד פסיכיאטרי זיהו פגיעות זו ומנסים להכין את הסטודנטים לאפשרות של אגרסיות ואלימות בשיבוץ הפסיכיאטרי.
המדריך הקליני: "אני מכין את הסטודנטים לרוטציה בקלניקה הפסיכיאטרית ע"י שיחות ורבליות ובלתי ורבליות על טכניקות של קומוניקציה ומניעה של סיטואציות משבריות ומשחקי תפקידים שבהם יכולים להיתקל בהתנסות הקלינית".

מיומנויות קומוניקטיביות ותרפויטיות
כשדנים במיומנויות ורבליות ובלתי ורבליות חשוב להדגיש את השימוש בתהליך ואנליזה שעוברים הסטודנטים עם המטופלים. הסטודנטים מעודדים לסרוק ולמפות את הסביבה וההתנהגות שיכולה להיות כפוטנציאל אגרסיבי. הסטודנטים למדו לדבר ולשוחח בשקט וברכות והימנעות מהסלמה וליצור מרחק בינם לבין המטופלים שמשדרים עוינות והתנהגות אגרסיבית.
ישנה טכניקה מניעתית על מנת למנוע סיטואציות משבריות מהמטופל ומניעת הסלמה.

האתגר הלחימתי הוא לנוע במרחב מלחמה של פנים מול פנים.

משחק תפקידים
טכניקה זו נותנת אפשרות לבחון סיטואציות קליניות מאתגרות לסטודנטים. למשל לתת לסטודנטים אחריות על מטופלים שבאים במגע עם הצוות ומספרים על בעיותיהם לצוות ומתערבים בעבודת הצוות.
ישנה אשליה של מטופלים אשר מנסים לשכנע אותך כאיש צוות במחשבות המגלומניות שלהם. ישנם המטופלים הסקפטיים ששואלים את הסטודנטים לגבי הטפול בהם כלומר כמה הם באמת מיומנים לעבודה אתם. חשוב לדבר עם מטופלים אלה שהסטודנט ינסה להסביר שהוא לא יפגע במטופל וע"י כך להוריד את האיום שזה מאיים על המטופל.
ישנם מטופלים שמשדרים רמיזות סקסואליות כלפי הסטודנטים. במקרים אלו מאד חשוב להגדיר את הגבולות עם המטופל.

הקושי של סטודנטים לסעוד
רוב המדריכים לסעוד מדווחים על סיכונים לאלימות בעבודה הבריאותית ומזוג שביעות הרצון בכך שיכולים להדריך את הסטודנטים בהתמודדות זו ובכלים להתמודדות.
ישנם סטודנטים אשר מאשימים את עצמם .
ישנו ארגון שעוזר בהתמודדות בנושאי בריאות , בטחון מקצועי וניהול בריאות, הם פרסמו ומצאו לגבי העוסקים במקצוע הבריאות וכוללים בתוכם גם אחיות. ישנם דיווחים שנבעו ממתח במקצוע הסיעוד ודווחו מקרי מוות, אבוד ימי עבודה, העברת עובדים וסיום העסקתם. ישנה מגמה של עליה בפניה לארגון זה לצוות סעודי אשר נפגע מאלימות.

חשיבה ובטחון בתחומים לא פסיכיאטריים
התקפה והתפרצות אמוציונאלית יכולים להתרחש באזורים כמו חדרי מיון או מחלקות אשפוז ארוכות טווח וגם בטפולי בית. מדריכים לסעוד מקפידים להיות, ללמד ולתמוך בכל מגוון הסטודנטים וברוטציות הקליניות. האחיות והאחרים כנותני שרות ומטפלים חושבים קודם כל על המטופלים.

מחשבות וצרכי סטודנטים לסעוד:
סטודנטים לסעוד מאוד פגיעים, מעצם מעמדם הם מטרה לאלימות בקליניקה פסיכיאטרית ונמצאים באיזשהו חוסר בטחון.
אחיות ואחים חושבים על צרכי המטופל והסטודנטים מאשימים את עצמם בסיטואציות הבעתיות עם המטופלים. חשוב מאוד לתת בטחון לסטודנטים .
חשוב לא לשלול מהסטודנטים את ההשתתפות ולקיחת חלק במחלקות שבהם הם ברוטציות. היחידות הפסיכיאטריות יכולות לשים שמירה על הצוות והגנה על הסטודנטים ספציפית.

מהגיגי הכותבת כאחות
אלימות כנגד אובייקט הנה תחום רחב וכואב לכל המגזרים. כעובדי סיעוד רובנו נשים וכן ישנם גם גברים אשר נגדם מופנית אלימות. כביכול במחלקות הפסיכיאטריות ישנה יותר אלימות אך לא כל מקרי האלימות מדווחים וידועים.
סטודנטים לסעוד (רובן נשים), הנמצאים בהתנסויות קליניות, חשופים לביקורת ולבקרה על ידע, התייחסות, התאמה למקצוע וכן חוסר בטחון במערכת הבריאות. כיום ישנם גם שינויים במערכת זו כמו בשאר המערכות ואחיות עצמן נתונות ליותר בקורת ותביעות משפטיות אשר משפיעים על תפקודן ודרך הבעת דעתן. חשוב שלסטודנטים אכן תהיה תמיכה ונגישות לכל אורך ההתנסויות כדי שסטודנט לא יחוש בושה כשהוא נמצא במצוקה ויפנה למדריך הקליני באותה התנסות קלינית. כמו כן לתת ולהקצות יותר משאבים למדריכים עצמם על מנת לזהות את צרכי הסטודנט בעולם משתנה מתפתח ורב תהפוכות. משאלתי היא שיבואו יותר סטודנטים מבחירה ולא כברירת מחדל למקצוע הסיעוד. שנשכיל ללמוד גם מהם על מחשבותיהם ותחושותיהם לכל אורך הלמודים.