אייל שלום,
הועלתה השאלה של הבטיחות של רוליד בהריון, ה- CLASS של התרופה מבחינת טרטולוגית והאם יש שינוי בתקופה האחרונה בהגדרת התרופה להריון עקב מחקרים או מדיניות חדשה בארה”ב?
בתודה מראש, ינון חזן
ינון שלום,
בנוגע ל Roxithromycin הרי שלא ידוע לי על מדיניות חדשה בארה”ב מכיוון שככל הידוע לי אין התרופה רשומה שם. כמו כן לא מצאתי מידע בנוגע לטרטולוגיות שהתרופה גרמה. במקביל חיפשתי מידע בשני מאגרי מידע טרטולוגים, הראשון הינו Reprotox. במאגר זה מציינים הכותבים כי לא הצליחו למצוא מידע או התיחסות בספרות לגבי סיכון רפרודוקטובי של תופה זו. במאגר ה Drugdex drug evaluation מצויין כי התרופה מוגדרת ע”י ה Australian Drug Evaluation Committee’s כקטגוריהB1 נכון לשנת 1996. כמו כן מציין אותו מאגר מידע שלמרות שהתרופה עוברת את מחסום השלייה בריכוזים של בין 30% עד 40% מאלו שנמצאות בסרום של האם החשיבות הקלינית של נתון זה אינה ידועה (Mandell et al, 1990). בד בבד מומלץ שתבדוק במרכז המידע לטרטולוגיה היושב באסף הרופא האם ישנם דיווחים חדשים בנוגע לתרופה, מכיוון שהם אמורים להיות המעודכנים ביותר.
מקווה שעניתי על שאלתך,
איל שורצברג
אייל שלום,
ראשית אני מודה לתשובתך בנושא הסטרואידים. היום שאלה לי נוספת עבורך: כידוע רבים המקומות בהם משתמשים למיהול אנטיביוטיקה כגון durabiotic בלידוקאין, לאחרונה אני שומעת יותר ויותר, בכל אופן ממידע רוקחי אצלנו, שיש למהול את התרופה במים להזרקה בלבד. שמעתי על שיטה שיש להזריק לידוקאין למקום, טרם הזרקת התרופה עצמה שאלתי :
א. האם זה נכון שאסור למהול בלידוקאין?
ב.האם זה נכון לנקוט בפעולה כזו היינו הזרקת לידוקאין קודם לזריקה על מנת לאלחש האיזור והאם אין בזה משום סיכון?
ג. אם נכון הדבר הכיצד מגיע הרוצפין ביחד עם המוהל שהוא לידוקאין?
ד. מה נכון לשאול הורה לתינוק שמגיע להזרקת רוצפין ביחד עם לידוקאין{ בדרך כלל אני שואלת את ההורים אם עברו טיפולי שיניים ולהם רגישות לחומר הרדמה לידוקאין}
שאלה נוספת לי אליך בנושא מתן sup pramin לילדים מתחת לגיל 6, אני למדתי שאסור מחשש לתופעות אקסטרה פירמידליות אך יותר ויותר אני נפגשת עם הוראות למתן פרמין האם אין בזה משום סיכון לילד ?
תודה יוכי
יוכי שלום,
התשובה לשאלתך הינה מורכבת אתייחס קודם כל ל durabiotic (חומר פעיל Benzanthine penicillin G). בספרות המקצועית בה חיפשתי לא מצאתי מידע לגבי נתוני יציבות או מידע כללי על מיהול של durabiotic יחד עם לידוקאין. אי לכך סבור אנוכי כי אדם שמוהל את ה durabiotic יחד עם לידוקאין ומזריק תערובת זו עושה זאת על אחריותו. לגבי הזרקה של לידוקאין טרם הזרקת התרופה הרי שלא מצאתי הורית נגד הזרקה שכזו, כך אני מניח כי יש לחשב את התועלת לעומת הסיכון בטרם הזרקה שכזו. בכל מקרה על הרופא המטפל להחליט על הזרקת חומר מרדים לפני האנטיביוטיקה. לגבי רוצפין הרי שרק באמפולה המיועדת להזרקה תוך שרירית המוהל הוא לידוקאין והיא אסורה להזרקה תוך ורידית. הדבר אפשרי מכיוון שחברת התרופות בדקה את יציבותו של החומר כאשר הוא בא עם לידוקאין.
בנוגע לשאלות שיש לשאול הרי שיהיה זה נכון לשאול האם לילד יש רגישות לחומר הרדמה לדוגמא לידוקאין, כמו כן ישנה התווית נגד באם יש היפוולמיה, או חסימת לב מלאה. כמו כן יש להיזהר במצבים של אפילפסיה, תפקוד כבדי או נשימתי לקויים, הולכה לקויה בלב, ברדיקרדיה ופוריפריה. לגבי רוצפין הרי שאין לתת למי שרגיש לצפלוספורינים, רגיש לתרופה עצמה. כמו כן אין לתת ,לתינוקות בחודש הראשון של חייהם הסובלים מצהבת, היפואלבומינאמיה, חמצת או קישור בילירובין לקוי תינוק ופוריפיריה. יש להזהר בחולים עם תפקוד כלייתי ירוד מאוד, תפקוד כבדי לקוי המלווה בתפקוד כלייתי לקוי, פגים ותינוקות לא בשלים מכיוון שהתרופה עלולה לנתק בילירובין מקישורה לאלבומין בסרום. כמו כן יש להיזהר במתן לחולים הרגישים לפניצילין ובתפקוד כלייתי ירוד ביותר יש להקטין את מינון התרופה.
לגבי שאלתך בנוגע לשימוש בנרות פראמין, חומר פעיל metoclopramide והשימוש בילדים מתחת לגיל שש. השימוש בתרופה יקבע על פי יחס תועלת סיכון לילד בשל התופעות אותן הזכרת. לכן לא מדויק לומר שאין לתת את הטיפול לילדים מתחת לגיל שש. המינון על פי המדיק במקרה זה לילד (במדיק לא מצוין גיל הילד) הינו 0.5 מ”ג לק”ג כאשר ניתן לתת את התרופה מחולקת למנות שוות. ה BNF 41 מציין כי יש להשתמש בתרופה מתחת לגיל 20 רק במקרים בהם ישנה הקאה חמורה שנגרמה ממקור ידוע כמו טיפול כימותרפי, כעזרה לאינטובציה של המעי וכ-פרה מדיקציה. כמו כן ה BNF 41 מציין כי יש לקבוע את המינון על משקל גוף. המינונים אותם מציין ה BNF במתן פומי, תוך ורידי או תוך שרירי הינם: לתינוקות עד גיל שנה המינון הינו 1 פעמים ביום. לגילאי 1 עד 3 (משקל שבין 14-10 ק”ג) המינון הינו 1 מ”ג 3-2 פעמים ביום. בילדים בגילאי 5- 3 (במשקל שבין 19-15 ק”ג) המינון הוא 2 מ”ג 3-2 פעמים ביום. בגילאי 9- 5 במשקל גוף של 20-29 ק”ג המינון הינו 2.5 מ”ג 3 פעמים ביום. גילאי 9-14 בעלי משקל גוף של 30 ק”ג ויותר המינון הינו 5 מ”ג 3 פעמים ביום. בכל מקרה המינון אינו צריך לעבור 500 מיקרוגרם לק”ג ליום במיוחד בילדים ומבוגרים צעירים שנוטים לפתח תופעות לוואי אקסטרה-פירמידיליות יותר ממבוגרים. ניתן להשתמש בתרופה גם לטיפול ברפלוקס אצל ילדים הכל בהתאם לתועלת שיפיק המטופל מהטיפול ביחס לסיכון אליו הוא נחשף.
מקווה שעניתי על שאלתך,
איל
המידע לתשובה זו נלקח מהמיקרומדקס 2001, lexi-drugs, BNF 41, מדיק, עלון לרופא של רוצפין ו handbook on injectable drugs 10th edition..
אייל שלום,
כרופא שעובד שנים במקצוע (רופא נשים) טופלתי לאחרונה בתרופה הנ”ל עקב בעית דיסק לוחץ בגב. לאחר נטילת הכדור הראשון הרגשתי כעבור 20 דקות בחולשה פתאומית,ירידה בלחץ הדם, טכיקרדיה,תחושת טישטוש ושקיעה חזקה מאוד שחלפה רק כעבור שעה. במקביל אלי נטלה אישתי שגם סובלת מבעיה אורטופדית ביד (לאחר ניתוח ארטרופלסטיקה ברצועה בכף יד) את אותו כדור וחשה באותם תופעות שניטרלו אותה לחלוטין מתיפקוד כלשהו למשך שעתיים. נראה לי שיש מקום לדווח על הכדור הזה לגורמים המתאימים כי הינו בעל תופעות לואי קשות ולא מינוריות. למרות שבעלון המצורף מוזכרות התופעות בצורה רוטינית כדבר רגיל,יש להדגיש שהתופעות הינן מאוד חמורות המנטרלות את הנוטל לחלוטין מתיפקוד כלשהוא. רציתי לדעת עד כמה הכדור ידוע בהשפעתו החזקה ויש להיות מאוד סלקטיבים לגבי האנשים שנוטלים אותו.
אודה על תשובתך המהירה, בתודה
ד”ר נ. צוקר
דר’ צוקר שלום,
בנוגע למכתבך הרי תופעות הלוואי שהזכרת אכן דווחו בעבר במטופלים אשר השתמשו ב Tramadol, החומר הפעיל ב Tramadex או Trabar. לגבי ההשפעה החזקה של הכדור הרי שאם מדובר בתופעות לוואי בתופעות לוואי של סחרחורת, כאב ראש, בחילה, שלשול, חולשה וכמו כן ישנוניות דווחו בשיעור של מעל 1% מקרב המשתמשים בתרופה.
ליתר דיוק, על פי ה PDR בשיעורים הגבוהים מ 5% לרוב התופעות אותן הזכרתי.
בנוגי לדפיקות לב, התקפים והרחבת כלי הדם, הרי שמדובר על תופעות של פחות מ 1% מקרב המשתמשים.
למרות ש PDR מתייחס להרחבת כלי דם וחולשה בשיעור של 1% עד 5% מקרב המשתמשים. כפי שציינת, תופעול אלו מוזכרות בעלון לצרכן, בד בבד אין היצרן מחוייב לנקוב באחוזים אותם ציינתי אלא רק להביא לידיעת הצרכן כי עלולות להגרם תופעות לוואי אלו ואחרות, יתכן ועל הרופא שרשם את התרופה להזהירך בעוד מועד על תופעות הלוואי השכיחות יותר על מנת לאפשר לך להחליט האם להשתמש בתרופה או כיצד להיערך אליהן במידה ויופיעו. בכל מקרה, באם אתה מרגיש כי תופעות אלו חורגות מן המקובל וכי יש לציינן באופן כזה אשר יזהיר את המשתמש, תוכל לפנות למשרד הבריאות, אגף הרוקחות ולבקש כי ישנו את העלון לצרכן. לגבי שאלתך השניה בנוגע לסלקטיביות שיש לנקוט בטרם נרשם הכדור, הרי שיש להזהר בקשישים ובחולים עם מחלות נשימה, כמו כן במחלות כבד, מיקסאדמה, היפוטירודיזם, או היפראדרנליזם ובאנשים עם היסטוריה של אפילפסיה, יש להקטין את המינון ולהשתמש בזהירות. התרופה אינה מיועדת לשימוש בזמן הריון או הנקה. התווית נגד קיימת כאשר ישנה רגישות קודמת לתרופה או לאחד ממרכיביה, בחולים עם תלות באופיאטים, במקביל למתן של MAO Inhibitors, הרעלת אלכוהול אקוטית, שימוש במקביל של אנלגטיקה, אופיאטים ותרופות פסיכוטרפויטיות אחרות הפועלות במנגנון מרכזי.
מקוה שעניתי על שאלתך,
אייל שוורצברג
התשובה לקוחה מתוך: Lexidrugs ו- 41 BNF
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!