יעוץ מיני לאחר אוטם
Steinke.E
American Journal of Nursing
December 2000 volume 100, number 12

בעזרת שיחה בנוגע לדאגות בהקשר המיני אפשר להעריך ולהבין טוב יותר את ערכיו של המטופל.
ניתן להיעזר בנקודות הבאות:
שמור את אמונותיך מחוץ לשיחת הייעוץ.
הכר בך שלך ולמטופל יש אמונות וערכים חופשים.
חשוב לדון בנושא סקס בהתאם למערכת הערכים של המטופל.
זום שיחה ביחס לדאגות בהקשר המיני.
אחת הדרכים הפשוטות לעשות זאת היא לומר למטופל שזה נורמאלי שיש שאלות בנוגע לחידוש הפעילות המינית. ניתן לומר למטופל:
"אחד הדברים שמטרידים אנשים לאחר אוטם היא הדאגה בקשר להשפעה האפשרית של הפעילות המינית על הלב, האם יש לך דאגות מסוג זה?" דרך נוספת יכולה להיות: " אני תמיד מנסה לשוחח עם המטופלים שלי על כל דאגה מינית שיכולה להיות להם. האם זה בסדר שאשאל אותך כמה שאלות?" יש לציין שהשיחה נשמרת בסודיות רפואית.

·יש לקחת בחשבון מין, גיל, ומצב משפחתי. דברים אלו יכולים להשפיע על תפיסת המטופלים את עצמם. למשל מטופלת יכולה לא לחוש בנוח לשוחח עם אח על דאגותיה המיניות. קשישים חונכו על כך שאין לדון במיניות באופן חופשי, דבר היכול להשפיע על השיחה עם האח/ות. מחקרים מראים כי קשישים הנם פעילים מינית או שהיו מעונינים להיות פעילים מינית.
·שים לב לסימנים נוספים. חלק מהחולים יכולים לבטא את דאגותיהם המיניות לא באופן ישיר אלא על ידי מחוות ושפה לא מתאימות. אפשר לומר למטופל כי התנהגותו גורמת לך לאי נוחות. ולשאול האם דאגות בנוגע לחידוש הפעילות המינית גרמו להתנהגות זו. אם השיחה אינה יעילה ניתן להפנות לסקסולוג או לעמית למקצוע.
פחדים בנוגע לחידוש פעילות מינית
-אורגזמה כמאמצת את הלב. יש לציין בפני המטופל כי קצב הלב ולחץ הדם עולים באופן נורמלי בקיום יחסי מין. עליות אילו הנן בדרך כלל לזמן קצר והרמה חוזרת לרגיל אצל אותו אדם שתי דקות לאחר האורגזמה. במידה והמטופל יכול ללכת 3-4 מיל לשעה בהליכון כושר, יחסי מין לא צריכים להיות סיבה לדאגה.
-סקס כגורם למוות. מטופלים חוששים לעיתים קרובות שפעילות מינית תגרום לאוטם נוסף.
פעילות מינית כגורמת לאוטם מתרחשת רק ב 0.9% מהמקרים, כך שהסיכוי לכך היא נמוך.
פעילויות מיניות פחות מאמצות כמו: נשיקות, חיבוקים, וליטוף יכולים להיות תחליף ליחסי מין מלאים. ניתן לעודד את המטופל ובן זוגו לחשוף דרכים מגוונות של גילויי חיבה.
אוננות עוזרת לגוף להתרגל בקלות לפעילות מינית עקב כך שקצב הלב ולחץ הדם נוטים לעלות בצורה פחותה מאשר בקיום יחסי מין.
מחלת לב וכלי דם וליקוי בתפקוד מיני הולכים יחד לעיתים קרובות. בעיות זקפה נפוצות יותר בחולים לבבים מאשר באוכלוסייה הכללית. נשאלת השאלה האם לטפל בליקוי בתפקוד המיני כאשר הפעילות המינית מהווה סיכון לבבי.
הגדרת אוכלוסייה בסיכון. נקבעה חלוקה של מטופלים עם ליקוי בתפקוד המיני על פי הסיכון הלבבי שלהם. חולים בסיכון נמוך: אסימפטומטים, עם פחות משלושה גורמי סיכון למחלת לב קורונרית, יתר לחץ דם מאוזן, אנגינה קלה יציבה, Revascularization מוצלח של הקורונרים, אוטם לא מורכב, (לפני יותר מ6-8 שבועות), מחלת מסתמים קלה, דרגה ראשונה של אי ספיקת לב.
חולים בסיכון בינוני: אסימפטומטים עם שלושה או יותר גורמי סיכון למחלת לב קורונרית, אנגינה בינונית יציבה, אוטם לפני שישה שבועות, אי ספיקת לב 2CLASS, מחלות אתרוסקלרותיות לא לבביות: שבץ מוחי, Peripheral vascular disease
חולים בסיכון גבוה: אנגינה לא יציבה או רפרקטורית, יתר לחץ דם לא מאוזן, אי ספיקת לב 4-3 CLASS. אוטם לפני שבועיים, הפרעות קצב בסיכון גבוה, קרדיומיופטיות חסימתיות או היפרטרופיות, מחלת מסתמים בינונית עד חריפה.
בחולים בסיכון נמוך, פעילות מינית או טיפול בליקוי בתפקוד מיני לא מהווים סיכון לבבי משמעותי. אין צורך בבדיקות ספציפיות לפני חידוש הפעילות המינית או לפני חיפוש טיפול לליקוי בתפקוד מיני.
הסיכון לחולים בסיכון בינוני אינו ברור. חולים אילו צריכים לעבור הערכה נוספת ובדיקות על מנת לסווגם מחדש כחולים בסיכון נמוך או גבוה, ואז לקבוע אם הם יכולים לחדש פעילות מינית או לעבור טיפול לליקוי בתפקוד מיני.
פעילות מינית יכולה להיות מסוכנת לחולים בסיכון גבוה עקב חומרת מצבם. חולים אילו זקוקים לייעוץ לבבי, הערכה וטיפול על מנת לייצב את מצבם לפני שניתן יהיה לחדש פעילות מינית או לטפל בליקוי בתפקוד המיני.

מה ניתן לעשות על מנת להבטיח את הבטיחות של מטופלך:

לקחת היסטוריה מינית ולבבית זהירה
להבטיח שהם יעברו את כל הבדיקות וההערכה הקלינית הדרושה בהתאם לחומרת מצבם על נמת לקבוע את דרגת הסיכון שלהם.
להבטיח שהמטופלים אינם לוקחים ואגרה באופן לא מתאים (ישנה קונטראינדיקציה בחולים שנוטלים ניטרטים)
הבנת האינטראקציה בין התרופות ( בעיקר להורדת לחץ דם), ובין ליקוי בתפקוד המיני, ודיכאון.
יתכן שישנן תרופות אחרות שהמטופל יכול לקבל, במידה והתרופה אחראית לליקוי בתפקוד המיני. יש לעודד את החולים לדבר על רגשותיהם ולהפנותם לייעוץ נפשי במידת הצורך.
יש לעודד את החולים להיות במעקב באופן קבוע על מנת להעריך מחדש את הליקוי בתפקוד המיני אם קיים והניהול הלבבי.
הקווים המנחים של איגוד הלב האמריקאי ושל הקולג האמריקאי לקרדיולוגיה מ- 1999 ממליצים לאחר אוטם לא מסובך ( כלומר שהמטופל היה יציב ולא חווה סיבוכים) ניתן לחדש יחסי מין לאחר שבוע עד 10 ימים, אולם מחקרים מראים כי חולים נוטים לחדש פעילות מינית באופן יותר הדרגתי, בהתאם לסבילות שלהם להתעמלות ופעילות.
יש לעודד את החולים לשוחח עם רופאיהם בנוגע לחידוש פעילות מינית.
משחק מקדים – פעילויות כמו חיבוק, נשיקות, ליטוף, גיפוף יכולות להקל על החרדה או על אימפוטנציה ומעודדות את למטופל ובן זוגו להתמקד באינטימיות.
הזהרה מסקס אנאלי יש לשאול את המטופל אם הוא עוסק בסקס אנאלי, ולידע אותו לכך שסקס אנאלי מגרה את עצב הוגוס , ויכול לגרום לכאבים בחזה, להאיט קצב לב, ואת הזרימה בעורקים הקורונרים. מסיבות אלו מומלץ להימנע מסקס אנאלי.
אווירה רגועה יעץ למטופל לעסוק בפעילות מינית לאחר שנח היטב, סביבה נוחה ומוכרת מומלצת, סביבה חמה מידי יכולה להוסיף עומס על הלב.
על המטופל להימנע מאכילה או שתייה כשעה עד שלוש שעות לפני פעילות מינית. ארוחה כבדה מוסיפה עומס על הלב. עקב הצורך באספקת דם למערכת העיכול. אלכוהול יכול לפגוע בעוררות המינית ובתפקוד המיני.
תנוחה – המלץ על תנוחה נוחה בעת פעילות מינית. חלק מהרופאים ממליצים למטופליהם נשים וגברים להימנע מתנוחה עליונה. אם המטופל רגיל לתנוחה מסוימת יתכן שרצוי לא לשנותה.
תנוחה לא מוכרת יכולה להשפיע על העומס המוצב על הלב. בהתחשב בכל הנאמר עד כה המלץ למטופל לבחור תנוחה בה ירגיש נוח.
סימנים קרדיאלים במידה והמטופל חש בסימנים קרדיאלים והוא מטופל בניטרוגליצרין יעץ לו לקחת את התרופה כאשר ישנה תחושה של כאבים בחזה ולהודיע לרופא אם הסימנים לא חלפו תוך 15 דקות. סימנים נוספים שיש לדווח עליהם הנם: קוצר נשימה, קצב לב מהיר, סחרחורת, עליה מתמדת בקצב לב או לחץ דם, עייפות קיצונית לאחר פעילות מינית.

תופעות לווי של תרופות קרדויוסקולריות כמו angiotensin converting enzyme inhibitor,
b- adrenergic blockers, and calcium channel blockers
הם ירידה עד העדר ליבידו, קושי להגיע ושמור על זקפה, ירידה בלובריקציה הוגינאלית, חוסר יכולת להגיע לאורגזמה באשה ,ועוד.
במידה והתרופות גורמות לליקוי בתפקוד ניתן להתאים את המינון או לנסות להתאים תרופה חדשה. יש להסביר שנטילת ויגרה היא קונטראינדיקציה לחולים שמטופלים בניטרטים.
האפקט מרחיב כלי דם של התרופה ויאגרה יכול להגביר את האפקט של ירידת לחץ דם שנגרם על ידי ניטרטים. יש להמליץ למטופל להתייעץ עם הרופא ביחס לתרופות השפעתן על התפקוד המיני וההתוויות נגד.
יש לבצע אומדן ביחס לשימוש בתוספים צמחיים. GINSENG ו YOHIMBE למשל דווחו כמגבירים תפקוד מיני אך יש לשקול את האינטראקציה שלהם עם התרופות שהמטופל מקבל.
SIBERIAN GINSENG מגביר את האפקט של דיגוגקסין.
סמים כמו מרחואנה וקוקאין יכולים להשפיע על התפקוד המיני ולגרום למצוקה קרדיאלית ולאוטם פטאלי. יש לידע את המטופל לכך.