משפחה

ההשפעות של צריכה ממשוכת של חלבונים מן הצומח כתוספת לחלבונים מן החי או דגה על ההמודינמיקה הכליתית

מאמר זה מדבר על מחקר שבוצע ביפן ע"י KITAZATO:
Nephron, 2002; 90:31-36

Effects of Chronic Intake of Vegetable Protein Added to Animal or Fish Protein on Renal Hemodynamics
Hiroji Kitazato Hiroki Fujita Takashi Shimotomai Eri Kagaya Takuma Narita Masafumi Kakei Seidi Ito
Division of Geriatric Medicine, Akita University Hospital, Akita, Japan

רקע ומטרות:
כדי לבדוק באם צריכה ממושכת של חלבונים מן הצומח כתוספת לדיאטה של חלבונים מן החי משפיעה על ההמודינמיקה הכליתית, נבדקו השפעות של שלושה סוגי דיאטה המכילות כמויות שונות של חלבונים מן החי ומן הצומח, במשך שבוע אחד של תכנית דיאטה לכל אחד.

שיטות:
המעבר, crossover, שתוכנן לכמויות שונות של חלבונים מהצומח שיתווספו לכמות הקבועה של החלבון מן החי יושם בשתי קבוצות של 7אנשים בריאים, לאחר בקרה או ביקורת או פיקוח של תכנית דיאטה. נעשו בדיקות של תפקודי הכליות ואיסוף שתן של 24 שעות לשם חישוב rate הפרשת האלבומין (AER), בכל יום שביעי במשך שלושה שבועות רצופים של תכניות דיאטה, שתוכננו לשבוע אחד ( on every 7th day of three consecutive 1-week dietary programs. )

תוצאות:
שיעור הסינון הגלומרולרי (Glomerular filtration rate- (GFR; פינוי סודיום תיאוסולפט וזרימת הפלסמה הכליתית (RPF) ירדו באופן משמעותי לאחר שהופחתה הצריכה של חלבונים מן החי בשליש אחד עם שמירת כמות קבועה של החלבונים מן הצומח.
התוצאות , כאשר הוחלפו החלבונים מן הצומח עבור כמות מסוימת של חלבונם מן החי, מבלי לשנות את סך הכמות של חלבונים, היו שוות. חלק מהסינון filtration fraction וה-AER לא השתנו במשך תקופת המחקר למרות תרכובות הדיאטה השונות.

מסקנות:
חוסר ההשפעה של קבלת חלבונים מן הצומח במשך שבוע 1, בנוסף לחלבון מן החי על ה-GFR וה-RPF, אפשר ומראים כי ניתן למחוק את החלבון מן הצומח מרשימת ה'אסור' בטיפול בדיאטת דלת חלבון אצל מטופלים עם אי ספיקה כליתית.

לסיכום
המסקנה הנובעת היא, שיתכן ואין להתייחס באותה החומרה להגבלת חלבון מן הצומח כמו לחלבון מן החי וכנראה חלבוני הצומח יותר 'בריאים' מאשר נהגנו לחשוב.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים