Efficacy of Sertraline in the Long-Term Treatment of Obsessive-Compulsive Disorder
Am J Psychiatry 2002 159: 88-95.
Lorrin M. Koran, Elizabeth Hackett, Arkady Rubin, Robert Wolkow, and Delbert Robinson
ההפרעה הטורדנית-כפייתית (OCD) היא מהכרוניות שבהפרעות הפסיכיאטריות. מספר נכבד של מחקרים מבוקרים איששו את היעילות והבטיחות של תרופות מונעות ספיגה מחדש של סרוטונין (sSSRI) בטווח הקצר בהפרעה זו. אולם אך במעט עבודות נבדקה היעילות בטווח הארוך במניעת החמרה או חזרה של המחלה. מטרת החוקרים בעבודה זו להעריך את היעילות של טיפול אחזקתי ב- Sertraline למנוע חזרת התסמינים בטווח הארוך, בנבדקים שבהם הושג שיפור בטווח הקצר.
אוכלוסית המחקר
האוכלוסיה כללה 649 גברים ונשים בני 18 שנים ומעלה, עם אבחנה של OCD לפי -R III DSM.
מהלך
בשלב הראשון החד-סמוי הם טופלו ב- Sertraline במינונים 200-50 מ"ג ליום במשך 52 שבועות, במהלכם הוצאו מהמחקר נבדקים שמצבם לא השתפר במידה מספקת, וכן נבדקים שמחלתם חזרה והחמירה, או סבלו מתופעות לוואי קשות, או החליטו להפסיק להשתתף במחקר.
הנבדקים שהגיבו היטב ובעקביות לתרופה עד השבוע ה- 52 הוכללו בשלב השני, המבוקר וכפול-סמויות. הם נחלקו אקראית לקבוצות ניסוי וביקורת שקיבלו Sertraline ואינבו (Placebo ) בהתאמה, ובמשך 28 שבועות נוספים נמשך המעקב אחר תסמיניהם. תרשים 1 מתאר את התפלגויות הנבדקים בשלבים השונים.
תוצאות
לאורך השלב ארוך הטווח הוצג יתרון ל- Sertraline על אינבו ברוב המדדים שנבדקו ובהם (תרשים 2):
Figure 2. Rates of Poor Clinical Response Among Patients With Obsessive-Compulsive Disorder (OCD) During a 28-Week Double-Blind Trial of Sertraline and Placebo
aSignificant difference between groups (chi2=7.47, df=1, p=0.006).
bSignificant difference between groups (chi2=15.27, df=1, p=0.001).
נשירה מטיפול בגלל הדרדרות או חזרת התסמינים (סרטרלין 9%, אינבו 24%), וחזרה חדה של התסמינים (סרטרלין 12%, אינבו35%). נמצא יתרון לסרטרלין גם במדדים נוספים: בסבירות המצטברת להיעדר תסמינים, במשך הזמן ללא תסמינים, ובמידת החזרה של התסמינים. שיפור צנוע אך משמעותי סטטיסטית נמצא גם במבדקי איכות החיים של קבוצת המחקר לעומת הביקורת.
מסקנות
טיפול ב- Sertraline מוסיף ומשפר תסמיני OCD בטווח הארוך, ותורם למניעת חזרת התסמינים והידרדרות המחלה במטופלים שהגיבו היטב לטיפול בו בטווח הקצר. הפסקת הטיפול גוררת שיעורים משמעותיים של הידרדרות וחזרת התסמינים. הטיפול נסבל היטב ע"י הנבדקים ופחות מ- 20% מהם נשרו בגלל תופעות לוואי לאורך כל 80 השבועות. מינון ה- Sertraline בסוף המחקר הגיע ל- 187 מ"ג ליום בממוצע.
החוקרים ניסו להגדיר בעבודה זו הידרדרות חדה מחמירה וקבעו למדד זה קריטריונים קפדניים כדי-כך שרק מועטים מהנושרים עמדו בהם, כך שלא ניתן היה לבחון סטטיסטית את ההבדלים בין קבוצת היסוי והביקורת במדד זה.
ממצא לוואי מעניין נוסף הוא הופעת החמרה חדה רק בכשליש ממטופלי האינבו, שאותו מייחסים הכותבים להשפעה המיטיבה של התרופה ב- 52 השבועות של השלב הראשון במחקר.
הערת העורך:
השאלה המועלית בעבודה זו דהיינו יעילותו של טיפול תרופתי במניעת חזרה או החרפה של הפרעה בטווח הארוך, רלוונטית לדעתי לרוב ההפרעות שבהן מטפלים הפסיכיאטרים. לרובן מהלך כרוני או אפיזודי לאורך שנים, ובכולן על הקלינאי לשאול את עצמו (וגם לענות לשאלות המטופל) כמה זמן להמשיך בטיפול? מתי להפסיק, אם בכלל? ובאיזה אופן? חד? מדורג? מעניינים לא פחות מבנה המחקר ושיטתו לבחינת התועלת בטווח הארוך. מודל דומה מוצג בתיאור המאמר הבא, והוא ישים לדעתי גם להפרעות אחרות ולשאלת משך הטיפול בהן.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!