מה חדש עם RITUXIMAB

המנגנונים הידועים של פעילות תכשיר זה מסבירים רק חלק מפעילותו ולכן החיפוש המתמיד אחר קריטריונים נוספים למתן התרופה. (המאמר של Catron וחבריו).
ב- Blood 2002; 99: 754-758 מוסיף נדבך חדש. הגן FCGR3A אחראי ליצירת הרצפטור FCγRIIIa. לרצפטור זה אפיניות גבוהה לריטוקוסימב. ל-Allotyp V158 אפיניות גבוהה יותר לריטוקסימב מאשר לאלוטיפ F158.
בעבודה זו נבדקו הרצפטורים האלו ב-49 חולים עם Follicular NHL CD20+ בשלבים III + II שלא טופלו קודם לכן.
ריטוקסימב ניתן במינון של 375 מג"ר למטר מרובע, ארבע זריקות אחת לשבוע. במעקב של 12 חודשים, התוצאות בקבוצה ההומוזיגוטית של VV158 היו טובות בהרבה מאשר בנשאים של f158 (P=0.2).
הערה: אין ספק שזו התקדמות בהבנת הבעייה וחידוד ההתוויות למתן התרופה אך ביצוע הבדיקות האלו אינו זמין בשלב זה.
במאמר קליני שפורסם ב- NEJM 2002; 346: 235-242 מפרסמת הקבוצה בראשות COIFFIER את התוצאות הסופיות מעבודתם אשר פורסמה כבר לפני כשנתיים ב- Blood 2000: 96; 223. מדובר בתוספת ריטוקסימב ל- CHOP בכל מחזור טיפולי לחולי NHL מסוג Large-B-cell.
כבר בהודעתם הקודמת המחברים הציגו שיפור בהשרדות. כעת, אחרי מעקב של 3 שנים ההבדל לטובת הקבוצה המטופלת בתוספת ריטוקסימב הוא עדיין משמעותי ביותר (P=0.007).
הערה: עד שימצא טיפול ממוקד יותר, הוספת ריטוקסימב לכימותראפיה מקובלת, משפרת באופן משמעותי את ההישרדות בסוג זה של NHL. תופעות הלוואי הנשלטות של התרופה מצדיקות את השימוש בה, גם בלימפומה זו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים