מהו שיעור ההצלחה בניתוחי DCR אנדו-נזליים?

חסימה של הצינור הנזו-לקרימלי הינה הפרעה שכיחה הגורמת לדמעת יתר ו/או דלקת. למרות שטיפול אנטיביוטי יכול לרפא את המצב החריף, הטיפול הדפיניטיבי של בעיה זו הוא לרוב פרוצדורה ניתוחית המשחזרת את מערכת ניקוז הדמעות.
במהלך 100 !!! השנים האחרונות דווח על פרוצדורות אנדו-נזליות endonasal לשיחזור דרכי ניקוז הדמעות. בגלל קשיים טכניים לראות את מקום הניתוח ולהשיג הסרה יעילה של רקמה חיבורית ורקמת עצם לא זכו טכניקות אלה להיות פופולריות. במהלך רוב המאה העשרים השתמשו לרוב בטכניקה של דקריו-ציסטו-רינוסטומיה DCR חיצונית שתוארה על ידי Toti ואחרים.
כיום, בעזרת היתרונות האנדוסקופ הפיבראופטי המודרני התעוררה מחדש ההתעניינות במהלך העשור האחרון בניתוחים אנדו-נזליים לתיקון חסימות לקרימליות ראשוניות וחוזרות.
המאמר בוחן את הנתונים שפורסמו לפיהם ניתן לענות על שאלות מפתח בנוגע ליעילות הפרוצדורה האנדו-נזלית בהשוואה ל- DCR חיצונית, ההתוויות היחסיות, הוראות הנגד, היתרונות והמיגבלות של הפרוצדורה, בחירת החולים, הטכניקה הניתוחית, הטיפול שלאחר הניתוח והסיבוכים. המאמר הוכן על ידי הפנל האוקולופלסטי של ועדת ההערכה של טכנולוגיות אופתלמיות ואושה על ידי חבר הנאמנים של האגודה האמריקאית לאופתלמולוגיה באוגוסט 2001.

שיטות המחקר
בוצע חיפוש ספרות במהלך השנים 1968 עד 2000 שהעלה 93 ציטוטים. פנל החברים בדקו 71 ממאמרים אלה ובחרו מתוכם 64 בהתאם למתודולוגיה קבועה שבחנה ודרגה את ה- strength of evidence בכל מאמר.

תוצאות
הפרסומים כוללים רק שני דיווחים המתארים clinical trials המשווים ניתוחים אנדו-נזליים עם DCR חיצוני וכוללים מעקב של שנה. שיעור ההצלחה שנמדד לפי דרכי ניקוז פתוחים בבדיקת שטיפה, היה 91% עבור DCR חיצוני ו- 63% ו- 75% עבור ניתוחים אנדו-נזליים. במחקר longitudinal cohort שיעור ההצלחה כעבור 9 חדשים היה 90% עבור ניתוחים אנדו-נזליים ו- 94% עבור DCR חיצוני. ההבדל בין שתי הקבוצות לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. יתר הנתונים לגבי שיעורי הצלחה בסדרות ללא קבוצת ביקורת שכללו ניתוחים אנדו-נזליים ראשוניים או חוזרים ותקופות מעקב שונות, נעו בין 59% לבין 100%.

מסקנות
המחברים מסכמים שקשה להגיע לקביעה חד-משמעית בנוגע ליעילות של DCR אנדו-נזלי לעומת ניתוח חיצוני בגלל חוסר במידע מבוסס. סיכומים של סדרות מקרים או מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים שאינם מתוכננים היטב מצביעים על כך ש DCR אנדו-נזלי עשוי לשמש כחלופה אפשרית לניתוח חיצוני בחולים סלקטיביים. מחקרים השוואתיים מסויימים מצביעים על שעורי הצלחה נמוכים יותר בעקבות ניתוחים אנדו-נזליים, בעוד שאחרים מציגים אחוזי הצלחה זהים או אף גבוהים יותר. הסיבוכים המתוארים בעקבות ניתוחים אנדו-נזליים אינם שכיחים יותר או קשים יותר בהשוואה לניתוח חיצוני. המיגבלות של ניתוחים אנדו-נזליים כוללים העדפה של הרדמה כללית על ידי רוב המנתחים, המחיר הגבוה של הציוד והמכשירים ועקומת הלמידה של הפרוצדורה. נראה גם שנדרש טיפול פוסט-ניתוחי מרובה יותר בעקבות פרוצדורה אנדו-נזלית.

Ophthalmic Technology Assessment: Endonasal Dacryocystorhinostomy. A Report by the American Academy of Ophthalmology
John J. Woog, Robert H. Kennedy, Philip L. Custer, Sara A. Kaltereider, Dale R. Meyer, Jorge G. Camara
Ophthalmology 2001;108:2369-2377

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה