האם ניתן להעריך את המהלך הטבעי של MGUS

Monoclonal Gammopathy of Undetermined Significance

MGUS הנו מצב המוגדר על ידי המצאות בסרום של נוגדן חד שבטי בריכוז של 3 גרם/דציליטר או פחות, ללא נוגדן חד שבטי או כמות קטנה של נוגדן חד שבטי של שרשראות קלות בשתן, חסר נגעים ליטיים בעצמות או אנמיה או היפרקלצמיה או אי ספיקת כליות המשויכת לנוגדן וכן המצאות של 10 אחוזים או פחות של תאי פלסמה במח העצם. מצב זה משפיע על 2% מאנשים מעל גיל 50 ו-3% מעל גיל 70. עד כה אין מדדים אמינים היכולים לנבא את מידת הידרדרות
למיאלומה נפוצה או מחלות הקשורות בכך.

מטרת המחקר
מחקר זה בא להעריך את הפרוגנוזה והמנבאים לתוצאות התחלואה בקרב קבוצה גדולה של חוליי MGUS במהלך מעקב של 35 שנה.

תוצאות
במהלך של 11,000 שנות חיים של 1,384 חולי MGUS נמצאו 115 חולים אשר פיתחו: מיאלומה נפוצה (סיכון יחסי להתפתחות = 25 ), לימפומה מסוג IGM (סיכון יחסי להתפתחות 2.4), עמילואידוזיס ראשונית (8.4), מקרוגלובולינמיה (46) לוקמיה לימפוציטית כרונית (0.9), פלזמוציטומה (8.5).
הסיכון היחסי הכללי להתקדמות למחלה ממארת עמד על 7.3 בהשואה לאוכלוסיה בריאה באזור המגורים הנחקר.
ב-32 חולים נוספים מתוך קבוצת המחקר נמצאה כמות גבוה מ3 גרם/דציליטר או כמות גבוה מ- 10% של פלזמוציטים במח העצם
(SMOLDERING MYELOMA).
מבין כלל המשתנים שנבחנו כמנבאים להידרדרות נמצא כי רק סוג הנוגדן:(IGM, IGA בסיכון גבוה יותר מ IGG ) וריכוזו בעת האבחנה היו בעלי משמעות בלתי תלויה כאשר ריכוז הנוגדן בעת האבחנה היה המשתנה המשמעותי ביותר.
ההסתברות המצטברת להידרדרות MGUS למיאלומה והמחלות הקשורות היתה 12% במהלך 10 שנים, 25% במהלך 20 שנה, 30% במהלך 25 שנה, למרות ממצאים אלו מעירים החוקרים כי חולים אלו מתים יותר ממחלות שלא קשורות ל MGUS מאשר מצב בו מחלתם היסודית מידרדרת. לפיכך מסכמים החוקרים בהבנה כי הסיכון להידרדרות של MGUS למיאלומה ולמחלות הקשורות עמד על 1% לשנה על כן מומלץ על מעקב חד שנתי תוך בדיקת אימונואלקטרופורזיס של הדם מתוך רצון להקדים ולאתר את ההידרדרות ורצון למנוע אי ספיקת כליות ושברים פתולוגיים.

למאמר המקורי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים