משפחה

לאן נעלמו 150 מיליון שח של עדכון סל הבריאות ? בעז גנזבורג (כלכלן רפואי)

התקציב שהאוצר הקצה למשרד הבריאות לטובת עדכון סל הבריאות לשנת 2002 הוא כידוע 150 מיל’ ש”ח.
במילים אחרות, ניתן להכליל תרופותטכנולוגיות חדשות (או תרופותטכנולוגיות קיימות להתוויות חדשות) בסל הבריאות, בתקציב כולל של 150 מיל’ ש”ח.

מה זה אומר ? חברות התרופות, ההסתדרות הרפואית על איגודיה השונים, הגישו בקשות להכליל תרופותטכנולוגיות חדשות, וועדת סל הבריאות, אישרה בסופו של דבר כ-50 בקשות. (רשימת הבקשות שאושרה מוצגת בקישור בסוף המאמר).

הועדה בחרה בקבוצה זו מתוך מאות בקשות, שלדברי משרד הבריאות הסתכמו בעלות כוללת של מיליארדי ש”ח. הבחירה, אליבא דה משרד הבריאות, באותן 50 בקשות נבעה משיקולי רפואיים וכלכליים.

עד כאן, הכל בסדר. אלא מה ? לנו ב- e-Med כגוף שעוסק בנושא כלכלת הבריאות כבר מס’ שנים, ושאף מבצע ניתוחים כלכליים – רפואיים לחלק ניכר מהבקשות, ההתבוננות ברשימה המאושרת מעלה מס’ ספקות ותהיות.

נקדים ונאמר אולי שיש שני מסלולי בקשה עיקריים להכללה בסל. המסלול הראשון מוגדר כ- CLASS D , ומשמעותו ללא תוספת עלות. כלומר, במקרה זה המבקשים טוענים שהכללת התרופהטכנולוגיה בסל הבריאות לא תגדיל את העלות הנדרשת לטיפול באותה מחלה, אלא לעיתים אף תוזיל אותה ! . תוצאה זו יכולה להיות בגלל שהתכשיר עצמו זול מתכשירים קיימים בסל, או בגלל שיעילות ואפקטיביות גבוהה יותר גורמים לחיסכון בעלויות הכרוכות בטיפול במחלה. (למשל הפחתת כמות האישפוזים והניתוחים, וכד’).

הסוג השני של הבקשות הוא לתרופות וטכנולוגיות אשר מגדילות את סך עלות הטיפול במחלה, אך מאידך משפרות את איכות ו/או תוחלת החיים. במקרים אלה מקובל בכלכלת בריאות (עדיין לא בועדת בסל, כנראה) למדוד את היחס של “תוספת העלות הנדרשת להוספת שנת חיים אחת באיכות חיים מלאה”. יחס זה יכול לאפשר למקבלי ההחלטות ליצור דירוג בין תרופות וטכנולוגיות מקבוצות רפואיות שונות.

ובכן, במה מדובר, חלק מכם ודאי שואל ? אז הנה ה”סקופ”, או אם נתבטא בזהירות, החשש ל”סקופ”.

למיטב הערכתנו, וכן בהתאם למדגם שהכינונו ושיוצג מייד, נראה שמרבית התכשירים שנכללים בסל החדש הינם שייכים לקבוצה הראשונה, כלומר , ללא תוספת עלות. מה זה אומר ? בשביל להכליל את התכשירים הללו לא היה צריך שום תוספת תקציב מהאוצר, וייתכן מאוד שניתן היה להכלילם בסל כבר לפני תקופה ארוכה.

טוב, אולי מאוחר מאשר לעולם לא, וזה נכון. אבל השאלה האמיתית שמתעוררת היא זו: אם, וזאת על פי הערכה ראשונית שלנו (בקשה לקבלת נתונים ומידע נשלחה ע”י e-Med לסמנכ”ל לטכנולוגיות ד”ר אסנת לוקסמובורג, כבר לפני כחודש, ואנו עדיין מקווים לקבל התייחסות ונתונים), רק מתי מעט תכשירים (גליבק ועוד בודדים, בעיקר לקבוצות חולים קטנות) עם תוספת עלות נכללים בעדכון הסל האחרון, וההערכה ראשונית היא שהתקציב הנדרש להם אינו עולה על 50 מיל’ ש”ח, אז לצורך מה הוקצבו 100 מיל’ ש”ח נוספים, ולאן הם מיועדים ?

באופן מעשי, צריך להבין, משרד הבריאות אמור להעביר לקופות החולים 150 מיל’ ש”ח במסגרת עדכון הסל, במהלך שנת 2002, וזאת כדי שיוכלו לממן את השימוש בתרופות ובטכנולוגיות שאושרו. אבל אם הקופות זקוקות רק ל-50 מיל’ ש”ח, האם ה- 100 מיל’ ש”ח הנוספים הם “מתנה” שנועדה לכסות גירעונות שוטפים ? כפי שנראים יחסי הכוחות בשוק הבריאות בכלל, ובועדת סל הבריאות בפרט, התסריט הזה מאוד לא בלתי אפשרי…

אז מה רע בכך ? מישהו יכול לשאול. ובכן, ב-100 מיל’ ש”ח שלפי הערכתנו הראשונית, אינם מנוצלים למטרה שאליה יועדו, ניתן היה להכליל עוד עשרות תרופות וטכנולוגיות חשובות ומועילות: מיגור הפטיטיס C, שיפור המעקב והבדיקות של חולי סרטן התירואיד, שיפור איכות חיים של נשים בגיל המנאופוזה, שיפור תוחלת ואיכות חיים של חולי CF , גמילה מעישון של חולים בסיכון, טיפול בהשמנת יתר חריגה בקרב חולים בסיכון גבוה, ועוד.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים