יחס בין פעילות גופנית אירובית לבין העדרות מהעבודה בגין מחלה

Jacobson BH, Akdana SG. Relationship between frequency of aerobic activity and illness-related absenteesm in a large employee sample. J Occup Environ Med 2001;43:

מבוא

שיעורי ההעדרות מהעבודה גדלו בכ- 30% במהלך 30 השנים האחרונות בארה”ב, דבר אשר העלה חששות בקרב אנשי העסקים והתעשיה. התופעה משמעותית יותר בחברות הגדולות, והעלות מגיעה לכדי 2.5 מליון דולר בחברה של כ- 5000 עובדים. בין הסיבות העיקריות להעדרות, בריאות לקויה נמצאת בראש הרשימה. בקרב העובדים אשר נעדרים בקביעות, נמצאו בשכיחות גבוהה מספר גורמים, כגון חסר פעילות גופנית, יתר לחץ דם, השמנת יתר, עישון, ועוד. ממחקרים קודמים עלה כי באופן איכותי, יכולת אירובית, כמות ההוצאה האנרגטית, והשתתפות בתכניות פעילות גופנית נמצאו בקשר עם העדרות מהעבודה. עם זאת, הקשר הכמותי עדיין אינו ברור.

שיטות

אוכלוסיית המחקר כללה 79,070 עובדים מתוך 250 מקומות עבודה בארה”ב, נשים וגברים ביחס של כמעט 1:1. רוב העובדים היו בגילאי 25 עד 54, וכ- 80% היו מהגזע הלבן. העובדים מילאו שאלונים לגבי נתונים דמוגרפיים, מצב בריאותי, הרגלי פעילות גופנית ותזונה. לגבי פעילות גופנית, רק זו האירובית נכללה במחקר, קרי מחול אירובי, הליכה, ריצה, אופניים, סקי, חתירה ושחייה. כל נבדק נשאל בכמה ימים בשבוע הוא מבצע פעילות של 20 דקות ומעלה. העדרות מהעבודה נמדדה על ידי מספר ימי ההעדרות בגין מחלה בשנה האחרונה. בנוסף, נמדדו גובה, משקל ולחץ דם, וכן רמות גלוקוז וכולסטרול בדם. נתונים אלה נלקחו בחשבון בעת עיבוד הנתונים.

תוצאות

כ- 60% מהנחקרים דיווחו כי לא נעדרו מהעבודה עקב בעיות בריאות בשנה האחרונה. מתוכם, רק 12% לא ביצעו פעילות גופנית כלל. זאת בניגוד לכלל המדגם, בו כ- 35% דיוחו כי אינם פעילים. הקשר שבין מספר ימי ההעדרות ומספר ימי הפעילות מוצג בטבלה, והינו משמעותי על פי מבחן X2 גם לאחר תיקון למשתנים אשר הוזכרו: תדירות נמוכה של פעילות נמצאה בקשר עם העדרות מהעבודה. הבדל משמעותי נמצא בין 0 ימי פעילות לבין שאר רמות הפעילות, וכן נמצא כי פעילות של יום אחד או שניים בשבוע מפחיתה את הסיכון היחסי להעדרות מהעבודה. לא נמצא יתרון לביצוע יותר פעילות מאשר יומיים בשבוע. בניתוח הסיכון להעדר מהעבודה מעל שבוע ימים בשנה, נמצא כי זה היה גבוה בכ- 30% – 50% בקרב הנחקרים אשר לא ביצעו כל פעילות לעומת הפעילים ברמות השונות.

מסקנות

ידוע כי פעילות גופנית הינה כלי חשוב במניעת תחלואה ותמותה מסיבות לבביות, ומחלות כרוניות רבות אחרות. עבודות קודמות הראו כי פעילות גופנית סדירה נמצאה ביחס הפוך עם העדרות מהעבודה. המחקר הנוכחי הראה כי ביצוע פעילות במשך יום אחד בשבוע נמצא בקשר עם העדרות פחותה מהעבודה, וכי יומיים בשבוע מקנים “הגנה” נוספת; לא נמצא יתרון לפעילות בתדירות גבוהה יותר.

מחקרים קודמים הראו כי שילוב תכניות פעילות גופנית במקום העבודה הביא לירידה בהעדרויות, לשיפור בתפוקת העובד ולירידה בהוצאות בריאות העובד על ידי המעביד (המגיעות לכדי 200 מיליארד דולר בשנה בארה”ב). החוקרים מסיקים כי ההוצאה בגין תכניות פעילות במקומות העבודה תחזיר את עצמה מבחינה כלכלית.

טבלה: התפלגות אבדן ימי העבודה לפי מספר ימי הפעילות האירובית בשבוע. הנתונים מוצגים באחוז מתוך כלל הנחקרים בעמודה. ניתן לראות כי הנחקרים אשר אינם פעילים היוו חלק גדול יותר מהנעדרים מהעבודה.

דבר העורכים

מכיוון שפעילות גופנית הוכחה מעל לכל ספק כמפחיתה תחלואה ותמותה מסוגים שונים, אין סיבה להניח כי הדבר שונה בקרב העובדים, או כי הדבר לא יתורגם בסופו של דבר לימי עבודה ולהפסדים כלכליים למקומות ההעסקה.

חסרון מוכר של מחקרי רוחב מסוג זה הוא האפשרות כי הקשר הינו הפוך ממה שמנסים להציג, וכי הבריאים יותר הם אלו אשר מסוגלים לבצע פעילות גופנית. כך, למשל, במחקרים העוסקים באוסטאוארתריטיס, אי ספיקת לב, דמנציה או דיכאון דוגמאות למצבים אשר בהחלט מפריעים לביצוע פעילות ספורטיבית. עם זאת, קיימים מחקרים פרוספקטיביים רבים אשר כן מעידים על כיוון הקשר, ומוכיחים שוב את חשיבות הפעילות הגופנית ברפואה המונעת. בנוסף, הקיבוע למשתנים אשר מהווים גורמי סיכון למחלות כרוניות (או שהינם מחלות בעצמם: גיל, מין, השכלה, עישון, צריכת אלכוהול, BMI, היפרכולסטרולמיה, יתר לחץ דם, מתח נפשי) אשר בוצע במחקר הנוכחי מאפשר לחזק את ההשערה לגבי כיוון הקשר.

אם כי המלצות רשמיות הן ביצוע פעילות גופנית סדירה במשך 30 דקות לפחות ברוב, אם לא בכל, ימות השבוע, מצטברות עדויות מרמות שונות כי יש יתרון גם לפעילות פחותה [1] או כזו המחולקת למנות קטנות [2]. בכל זאת, אם אין זמן (= התירוץ הנפוץ לחסר פעילות גופנית בקרב האוכלוסיה…) יש טעם לעשות פעילות כלשהי, גם אם אינה מגיעה לכדי 30 דקות יומיות, ורק לא להיות נייחים לחלוטין. כפי שנאמר: “Never do nothing when you can only do a little”.

[1] Lee IM, et al. Physical activity and coronary heart disease in women. JAMA 2001; 285: 1447-54.

[2] Murphy M, et al. Accumulating brisk walking for fitness, cardiovascular risk, and psychological health. Med Sci Sports Exerc 2002;34:1468-74.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך