שלום לכולם, תודה על הפניות הרבות והפרגון הרב.
בתגובות הרבות שקבלתי, נשאלתי בנושא תזונה וריפוי פצעים, ישנן גרסאות רבות לפרוטוקולים, אני מביאה את האופטימליים ביותר, לדעתי. חשוב ומומלץ לערב בתכנית התזונה את התזונאים והדיאטנים.
כמו תמיד חשוב ביותר, לבצע הערכה אובייקטיבית וסובייקטיבית, להעזר בבדיקות מעבדה, טבלאות למינהן, אך החשוב ביותר הפעילו הגיון בריא! תכירו את המטופל, שאלו אותו מה הוא רגיל ומה הוא אוהב לאכול, תקשיבו גם לגחמות כי מטופל עם פצע הוא מטופל כרוני לאורך זמן ואם הוא יקבל רק ” את מה שהוא צריך”, מהר מאד נגיע למצב, שהוא בכלל לא שותה או אוכל את התוספים החשובים.
לצד האיסורים וההעשרות, שלא תמיד הן ערבות לחיכו תבדקו מה יעשה לו באמת טוב!
חשוב מאד להסביר למטופל והמשפחה את הקשר הישיר בין מה שהוא אוכל, ליכולת הגוף לבנות את הרקמות הדרושות. לרוב אנו נתקלים בבעיה דווקא עם חולים, שהיו בריאים לחלוטין לפני שהגיעו להתמודדות עם מצב של פצע חיילים, נוער וכן במבוגרים בריאים. כל אדם מתמודד עם בעיה באופן אינדיבידואלי, כאשר ישנם כאלה שבזמן משבר ” מפסיקים” לאכול ואילו כאלה שמתחילים לאכול “מכל הבא ליד”, בהערכה עלינו לזהות את ההרגלים של המטופל ולקחת בחשבון גם את האלמנט הזה.
כמו כן, לזכור, שחוסר או מיעוט בתנועה אצל אדם שהיה רגיל להיות פעיל באופן נורמלי, עשוי להביא לעליה לא רצויה במשקל. יש חשיבות בהסבר מקדים לכל שינוי ומאד מאד עוזר לשתף את המטופל עצמו בבחירת התפריט, תוך הקפדה על העקרונות ומתן אפשרויות בחירה. כך מרוויחים גם את שיתוף הפעולה של המטופל הוא מרגיש, שהוא משתתף פעיל בתוכנית להחלמתו המהירה.
מטופל, שאינו משתף פעולה, מכל סיבה שהיא, יש לשקול כל מקרה לגופו ולהוועץ בכל אנשי הצוות המולטידיסציפלינרי כל אחד יכול לתרום מנסיונו, יתכן, שעם מישהו מסויים, יש תקשורת יותר טובה וכד’ חשוב להיות גמישים, אך להצמד לעקרונות.
דבר נוסף, חשוב מאד! מצב של פצע, הינו מצב קטבולי, הגוף זקוק לכמות רבה יותר של אבני בנין חלבון, חומצות אמינו, חומצות שומן ועל כן, צריכת הרכיבים האלה, אם חושבו נכון, אינה גורמת להשמנה!
ובכן ממה מתחילים?
שיחה – ככל שנכיר את המטופל, נך נתאים את הטיפול ואת עצמנו לפתרון הבעיה המהיר.
מצב קליני סימנים וסימפטומים לתהליכים פנימיים חום סיסטמי גבוה,דימומים, נוכחות זיהום פעיל. מחלות ומצבים ברקע סכרת, צריכת אלכוהול, מחלות מעיים והפרעות בספיגה, מצב של תת תזונה, אנמיה, בייחוד מחוסר ברזל, מצב סטרס, הריון והנקה, הפרעות מטבוליות והורמונליות וכד’ דורשים התייחסות מקצועית נוספת.
תרופות אנטיביוטיקה, סטרואידים, תכשירים פסיכיאטריים (עשויים לשנות את כושר הספיגה, יש לקחת בחשבון פרמקוקינטיקה של כל תכשיר ותכשיר וכן תופעות לוואי והתוויות נגד!
בדיקות עזר מעבדתיות
הבדיקות הבסיסיות בשלב הראשון:
תמונת דם מלאה ( כולל ספירת לויקוציטים ודיפרנציאל)תפקודי כליות!!! (Creatinine, Urea, Sodium, Potassiumn)תפקודי כבד (SGOT, SGPT, Alkaline Phosphatase, Bilirubin) דם לכימיה: Glucose, Chloride, Calcium, Phosphorus)
רמות חלבון בדם ( Albumin, Total protein)בדיקת שתן כללית
לפי התוצאות של הבדיקות, ניתן להסיק את תמונת המצב הכללית ולפי זה להתאים תפריט.
למשל, נפוץ מאד לחשוב שמטופל עם פצע “צריך הרבה חלבון”, זה בהחלט נכון, שהגוף זקוק לתוספת חלבון לצורך בנית רקמות, אך יש לקחת בחשבון את כל הגורמים הנוספים מצב הכליות ויכולת הפינוי של מוצרי הפסולת החלבוניים, יכולת הכבד לסנתז את החלבונים, יכולת המעיים לספוג וכו’ כל הנושאים האלה, הם הבסיס להצלחת הטיפול. בהמשך, יש לעקוב אחר התקדמות ריפוי הפצע, ( זכרו פצע מזוהם לא יירפא כל זמן שיש בו חמר זר, לכן יש להרחיק את כל החמרים הנמקיים מתוך הפצע ).
חשוב לערב מוקדם ככל האפשר את מומחי התזונה והדיאטנים, על מנת לבנות ביחד תוכנית משולבת להצלחת ריפוי פצע מהיר. הבעיה באה לידי ביטוי במיוחד, במטופלים בקהילה, אשר במקרים רבים נאלצים להמתין פרק זמן די ארוך, עד שמתפנה תור אצל הדיאטנית ואז כאשר הוא מגיע הם מוותרים עליו מסיבות כלשהן. וכאן מודגשת האחריות על המטפל העיקרי אחות, רופא וכו’, לערב את כל הגורמים הדרושים, ללא דיחוי. טיפול בחולה עם פצע צריך להיות מרוכז ומנוטר על ידי בעל תפקיד מסויים, אשר מנווט בין כל גורמי הטיפול.
את הטיפול בפצע ניתן וחשוב ליישם בתור Case Management גישה זו תקדם את איכות הטיפול בחולה, הן בהיותו חולה מורכב והן לצורך הבטחת איכות הטיפול המקצועית מכל אנשי הצוות המולטידיסציפלינרי. גישה זו ותמנע גם פספוסים וכפילויות במסגרת הטיפול. המודל המוצע ליישום הינו “הכוכב הטיפולי”, האינטראקציה בין כל הגורמים להצלחת הטיפול במטופל עם פצע.
אני מביאה כאן מספר פרוטוקולים לתזונה למטופלים עם פצעים המקור העיקרי לקוח מהאתר:www.woundhealer.com(לאתר)
תזונה וריפוי פצעים
פרוטוקול תזונתי א’
מטופל בריא
1. איבוד משקל פחות 10% בהשוואה למצב לפני הפגיעה ( או משקל גוף תקין ).
2. פצע לא מזוהם ולא מסובך
3. פצע בעובי חלקי, פצע לחץ דרגה I-II.
קלוריות: לפי המלצת RDA לפעילות בינונית ( בד”כ 30 קלוריות לק”ג משקל )
התפלגות: 55% פחמימות, עדיף מורכבות, 25% שומנים, עדיף רב- בלתי רוויות (polyunsaturated) , 20% חלבונים מזונות + תוספים, לפחות 1 גרם / ק”ג משקל ליום או 20% מעל RDA לשמירה על מסת השריר, לאחר הפגיעה. במידה ומשתמשים בתוספות למזון הרגיל, יש להביא בחשבון תוספת חלבון ביצה והידרוליזט החלבון.
תוספי תזונה: יש להוסיף ויטמינים מתאימים ויסודות קורט. רצוי להשתמש בתכשיר מולטיויטמין מועשר במינרלים כל יום.
צריכת נוזלים: בכמות המתאימה לשמירת טורגור עור תקין והפרשת שתן בכמות מתאימה.
ניטור: מאזן קלורי, צריכת חלבונים אחת ליום. שקילה, התקדמות ריפוי הפצע אחת לשבוע
פרוטוקול תזונתי ב’
מטופל בריא
1. איבוד משקל פחות
2. פצע גדול או מזוהם בשלבי ריפוי
3. פצע לחץ דרגה III / IV בשלבי הריפוי
4. פצע לא נרפא ( יתכן מסיבות נוספות, אך בכל מקרה של פצע בלתי נרפא, גם אצל מטופל בריא מצביע על בעיה מקומית או סיסטמית נוספת)
מטופל חולה במחלות נוספות ( Compromised patient)
1. איבוד משקל פחות מ 10%
2. פצע לא מזוהם בשלבי ריפוי
3. פצע לחץ דרגה I / II בשלבי ריפוי
קלוריות: פי 1.5 מהמלצת RDA לפעילות נמוכה ועל מנת לאפשר העלאה במשקל וריפוי הפצע ( 30 35 קלוריות לק”ג משקל ליום )
התפלגות: 55% פחמימות, רצוי מורכבות, 25% שומן באינדקס גליצמי ( Glycemic Index ) נמוך ורב- בלתי רוויות (polyunsaturated), 20% חלבונים ( רצוי חלבון ביצה וחלב ) 1.3 גר’ /ק”ג משקל גוף כולל תוספים והידרוליזט.
תוספי תזונה: להעלות תוספת ויטמינים ומינרלים לפי הצורך ( פי 10 מהמלצת RDA )
– 1 גרם 4 פעמים ביום של Vit C
– 400 יחידות 4 פעמים ביום של Vit E
– 10,000 יחידות 4 פעמים ביום של Vit A
ZnSO4 – 220 מג”ר פעמיים ביום
1 2 טבליות של תכשיר מולטיוויטמין + מולטימינרל – 4 פעמים ביום, כולל אנטי אוקסידנט כגון Selenium.
צריכת נוזלים: בכמות המתאימה לשמירת טורגור עור תקין והפרשת שתן בכמות מתאימה
ניטור: מאזן קלורי, צריכת חלבונים אחת ליום. שקילה, התקדמות ריפוי הפצע אחת לשבוע.
במידה והמטופל נוטל אנטיביוטיקה (לא משנה באיזו דרך PO / IV) יש לשקול תוספת פרוביוטיקה, לתמיכה בפלורה הטבעית של המעי ואיזון בין המיקרואורגניזמים, מניעת תופעות כמו Candida בריריות. הפרוביוטיקה המומלצת במצב לא חריף יוגורט ביו לפחות 3% ( מייטיב עם חיידקי ביו) בשום אופן לא בתוספת סוכר המהווה מצע מצויין להתפתחות Albicans Candida ומקרים קיצוניים שלשולים קשים ביותר על רקע Pseudomembranous Enterocolitis במצבים חריפים, בנטילת אנטיביוטיקה חזקה, במיוחד מקבוצות penicillines, יש ליטול תכשירים הידועים כפרוביוטיקה:
Advanced Acidophillus 40+ של Solgar
Super Acidophillus של Twinlab
Multi Billion Dophilus + FOS של Solgar
פרוביוטיקה של הדס
Vita Dophillus של Sunrider
לילדים ABC Dophillus באבקה שניתן לערבב בשתיה
תכשירים אלה יש ליטול באופן הבא: על קיבה ריקה עם כוס מים בטמפרטורת החדר, לפחות חצי שעה לפני האוכל. אם נוטלים את האנטיביטיקה דרך הפה יש להפריד את נטילת הפרוביוטיקה ולחכות שעה עד לנטילת האנטיביוטיקה. חשוב לי לציין, שקיים בשוק מספר רב של תכשירי פרוביוטיקה, אני התייחסתי לאלה, שעמם יש לי נסיון אישי ואין כאן שום הצהרה מפורשת או העדפה למוצרי חברה מסויימת.
פרוטוקול תזונתי ג’
מטופל בריא
10% או יותר איבוד משקל וריפוי פצע לקוי
מטופל חולה במחלות נוספות ( Compromised patient )
איבוד משקל כלשהו והפרעות בריפוי פצע
קלוריות: פי 1.5 מהמלצת RDA לפעילות נמוכה ועל מנת לאפשר העלאה במשקל וריפוי הפצע
( 30 35 קלוריות לק”ג משקל ליום )
תוספות: הידרוליזט עם חלב מועשר וחלבון ביצה.
Glutamin – 10 גרם ביום
תוספי תזונה: להעלות תוספת ויטמינים ומינרלים לפי הצורך ( פי 10 מהמלצת RDA )
Vit C – 1 גרם 4 פעמים ביום
Vit E – 400 יחידות 4 פעמים ביום
Vit A – 10,000 – 25000 יחידות 4 פעמים ביום
ZnSO4 – 220 מג”ר 2 פעמים ביום
1 2 טבליות של תכשיר מולטיוויטמין + מולטימינרל – 4 פעמים ביום, כולל אנטי אוקסידנט כגון Selenium.
צריכת נוזלים: בכמות המתאימה לשמירת טורגור עור תקין והפרשת שתן בכמות מתאימה
ניטור: מאזן קלורי, צריכת חלבונים אחת ליום. שקילה, התקדמות ריפוי הפצע אחת לשבוע
לעיון בטבלה המסכמת את כל הפרוטוקולים
אנא שימו לב, מדובר כאן בהצעה של פרוטוקול תזונתי מסויים, הנראה הגיוני ביותר ובהחלט מתקבל על הדעת המקצועית. קיימים מוצרים ותוספי מזון הן באבקות והן בנוזל, כפורמולה מוכנה אלה הם Ensure, Scandishake Progym, ועוד. ניתן להשתמש בהם רק לאחר התייעצות עם אנשי המקצוע ותשומת לב לתוצאות הבדיקות.
ובכן, זהו רק קצה הקרחון בנושא הקשר בין התזונה לריפוי פצע. כולכם מוזמנים להוסיף, להעיר ולהתייחס לאתר או לדואר האלקטרוני שלי (לחצו כאן)
עבודה פוריה לכולנו!
קטי נווה
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: הרצאות
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!